ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בספטמבר, 2013
ע"י dead_slug
ע"י dead_slug
באיזשהו שלב בני האדם הבינו שמה שיוצר את המלחמות זה לא דת, גזע ומין- אלא התכונות המולדות שלנו.
אז הם פשוט פיצלו בניהם לפלגים. כל פלג דוגל בתכונה מסויימת, והם מקדישים את עצמם לטיפוחה.
הקרבה עצמית- תמיד חושבים על האחר ונותנים מעצמם, מושפעים בלבוש האפור הפשוט, עצם העובדה שאסור להסתכל במראה או לחגוג ימי הולדת, אפילו לאכול אוכל טעים, כי זה אומר שחשבת על עצמך.
ידידות- תמיד נמצאים בקבוצות של משחקי חברה ונהנים וקופצים
אומץ לב- מהסוג שקופץ מהרכבת לפני שהיא עוזרת, בעבר הם היו מגובשים ופעלו ביחד, סמכו זה על זה, והיום הפכו לחבורה של לבושי שחורים מקועקעים, תפקידם לשמור על גבולות הארץ
כנות- מחוייבים לדבר אמת בלבד, יכולים להיות עוקצניים בגלל שהם אומרים תמיד את האמת בפנים, כי 'נימוס הוא שקר עטוף בעטיפה נחמדה' (או משהו כזה)
ואוריינות- החכמולוגים שמשקיעים את עצמם ללמידה ושאיפה, כתיבת מאמרים והמצאת דברים.
ישנם כמובן מחוסרי הפלג, שאינם שייכים לשום דבר. כי לא התאימו במבחני ההתאמה או נכשלו בבחינות.
בגיל 16 אתה מחוייב לבחור בפלג אליו תקדיש את חייך, להישאר עם המשפחה או לנטוש, כי פלג קודם לדם.
הספר מסופר מנקודת מבטה של ביאטריס,אשר חונכה בפלג הקרבה עצמית, אך אף פעם לא הרגישה אחת מהם, וערקה לאומץ לב. היא מגלה שהיא מפוצלת (לא מתאימה רק לפלג מסויים אחד), דבר שנחשב מסוכן בשל העובדה שלמפוצלים יש רצון עצמי וקשה לשלוט בהם, לכן חייב להרוג אותם בהקדם האפשרי.
תחילה קשה לה להסתגל, אבל עם אימונים רבים (ורומן עם המאמן) היא מצליחה לעשות את זה.
אני מודה שבהתחלה חשבתי שהספר יהיה משעמם, אבל העניינים היו מובנים כבר מהפרק הראשון, ולא היה משעמם לרגע. הרגשתי את הפחד של טריס ושמחתי יחד איתה. אהבתי במיוחד שהיא מגלה את האמת על אמא שלה, ושלמרות שערקה ממשפחתה, הם מקבלים אותה בסוף בחיבוק, אף על פי שמופתעים לראות אותה כלכך.. שונה?
היא הכירה חברים חדשים, נאבקה על זכויותיה ועשתה כל מה שצריך.
הספר בסך הכל מומלץ והוא ממש יפה(:
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
