ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 באוקטובר, 2013
ע"י משה


"אני אישה גדולה וחזקה, אני הנכדה של סבא זאב, ואני הדבר הכי טוב שקרה לי".
אני סבור כי זה מהמשפטים המנצחים בספרו האחרון של מאיר שלו "שתיים דובים".
לפני שהתיישבתי לכתוב את הביקורת הזו עברתי מעט על הביקורות הרבות שכבר נכתבו על הספר הזה, ורבות מהביקורות ציינו את העובדה שמכלול הדמויות בספר דומה לדמויות העבר של מאיר שלו במגוון ספריו הקודמים - כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה וכו'.
אכן יש משהו שדי חוזר על עצמו בדמויות המככבות אצלו ונראה כי הוא שואב אותן מחייו שלו.
במהלך קריאתי את הספר הגעתי לשתי תובנות שהן בעצם תובנה אחת: א. העלילה בספר אינה הצד החזק שלו, תיאור המעשים, הרגשות, הסרעפות, התחושות והמקומות, הם הם הפרטים שעושים את הספר ואת הסיפור. העלילה משנית למתרחש ולעתיד להתרחש.
ב. מאיר שלו הוא סופר גדול לא בזכות סיפוריו, אלא למרות סיפוריו. יכולתו המופלאה לתאר בצבעים עזים ומעוררי תחושות את התרחשויות ואת הדמויות היא מה שעושה אותו לגאון ספרותי. כל רעיון מופרך מקבל ביטוי מתקבל על הדעת וכל מחשבה משונה מתוארת באופן בהיר עד פליאה.
נהניתי מאוד ושאבתי קורת רוח מכל רגע של קריאה בספר הזה, ו...כן. מומלץ. בטח מומלץ.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ