ביקורת ספרותית על סיפור כתוב במניפה מאת ליסה סי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 באוקטובר, 2013
ע"י בנצי גורן


קודם כל אני חייב תודה גדולה לאוקי שהמליצה לי לקרוא את הספר. כנראה שהביקורות שאנו כותבים כאן מספיקות כדי שאחרים יכירו את טעמינו והעדפותינו. אז בהחלט הצליח לך אוקי ועל כך אני מודה.

מדובר בסיפור מרתק אם כי כלל לא משהו קל לקריאה. הספר עוסק בסיפור חייה של פרח-שושן שנולדה ב-1823 ועד הגיעה לגיל 80 בו היא מספרת את הסיפור. הספר אמנם עוסק בחברה הסינית, בתרבות והמסורת הסינית באותה התקופה (בשנים אלו התחלפו 3 קיסרים) אך יותר מכל זהו סיפורן של הנשים הסיניות, הבעיות והקשיים איתן היו צריכות להתמודד. האישה אז זכתה להערכה על פי יכולותיה במטבח, ברקמה וב"יכולתה" ללדת בנים זכרים.

לחלק נכבד בספר זוכה המנהג של כריכת הרגליים או רגלי הלוטוס, מנהג שהיה נפוץ בסין עד ראשית המאה ה-20 ועל פיו קשרו רגלי ילדות צעירות (לרוב בגילאי 4-7) על מנת למנוע את גדילתן. לא יכולתי להימנע תוך כדי קריאה ממחשבות על ההבדלים בין מושגי היופי אז והיום ועל ההבדלים בין מושגי היופי במזרח ובמערב. כמו שכותבת הסופרת בפרק הסיום, קל מאוד להשוות את התהליך של קשירת הרגליים עם המנהג המזעזע של כריתת הדגדגן אצל נשים באפריקה, עם המסורת של הסתרת האישה תחת השמלה בכמה מדינות אסלמיות או עם הניתוחים הפלסטיים המוזרים, המתמיהים ולפעמים הקיצוניים שנשים רבות משחרות להם בחברה המערבית. מנהג זה של קשירת הרגליים הופסק בסין רק בתחילת המאה ה-20 (אחרי 1000 שנה) עם נפילת שושלת צ'ינג הקיסרית והפיכתה של סין לרפובליקה.

עוד עוסק הספר בכתב הנושו העתיק, בנושא "אחיות מושבעות" (אחיות לאוטונג) לכל החיים, יחסי האישה עם הבעל, עם החמות, מעמד האשה ועוד ועוד... וכך כותבת המספרת על חיי הנשים: "מגדלים אותנו כענפים חסרי תועלת. אנחנו אוהבות את משפחתנו, אבל לא חיות אתה לאורך זמן. אנחנו מתחתנות ועוזבות לכפרים שאיננו מכירות, למשפחות שאיננו מכירות, לגברים שאיננו מכירות... אנחנו מולידות ילדים, לפעמים הם מתים, לפעמים אנחנו מתות...".

ספר חזק במיוחד. לכו על זה.

ושוב תודה אוקי.



24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת טובה לספר טוב!
חני (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
וואו בנצי איזה משפט חזק ! "אנחנו מולידות ילדים, לפעמים הם מתים, לפעמים אנחנו מתות...".

נשמע ספר שמעיף ומטלטל...ביקורת מקסימה
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ספר חזק... ביקורת נהדרת... ותודה בנצי :)
נערה עם קעקוע דרקון (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה על ביקורת נהדרת. אני בהחלט מקווה שהיא תביא עוד אנשים ליהנות מהספר הנהדר הזה!
סופרקליפרג`ליסטיק (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
הספר מחכה לי זמן רב. בזכותך אגיע אליו מהר יותר... יום יבא ויכתבו על המנהג המוזר הזה של נשים לדדות על נעלי עקב :)
yaelhar (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
גם אני אהבתי את הספר הזה.
מאורית (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אחד הספרים שהשאירו עלי חותם עמוק...
אנקה (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לנשים מוסלמיות יש את החיג'אב - הרעלה. מכף רגל ועד ראש. וכן אתה צודק גם בחברה המערבית ישנם מנהגים המפחיתים לא פחות מערכה של אישה. גם קודים של לבוש וגם הניתוחים השונים ומשונים שכביכול נועדו "ליפות" את הנשים.
והספר אכן מרתק.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ