סמי מיכאל נולד בשנת 1926 בבגדאד. מנעוריו היה פעיל במחתרת השמאלית בעיראק. ב- 1948 נאלץ לברוח אל איראן, והוסיף לפעול משם נגד המשטר בעיראק. ב- 1949 עלה סמי מיכאל לארץ. בוגר אוניברסיטת חיפה בפסיכולוגיה ובספרות ערבית. ב- 1974 פירסם סמי מיכאל את הרומן הראשון שלו, "שווים ושווים יותר", ואלה ספריו האחרים: "סופה בין הדקלים" (עם עובד 1975), סיפור לבני נעורים, זכה בפרס זאב; "חסות" (ספריה לעם 1977), רומן, זכה בפרס עיריית חולון על שם קוגל; "חופן של ערפל" (ספריה לעם 1979), רומן, זכה בפרס עיריית פתח-תקוה; "פחונים וחלומות" (עם עובד 1979), סיפור לבני הנעורים; "אלה שבטי ישראל: שתיים עשרה שיחות על השאלה העדתית" (1984); חצוצרה בואדי (ספריה לעם 1987), רומן, עובד למחזה מצליח מאוד; "אהבה בין הדקלים" (1990), סיפור לבני הנעורים, זכה בפרס זאב; ויקטוריה (עם עובד 1993), רומן, זכה בפרס השנה - אשמן. אקו"ם, בפרס ויצ'ו פריס, בפרס משרד החינוך והתרבות, נבחר לספר השנה ברשות השידור ותורגם לשפות שונות; "גבולות הרוח" (2000), ספר שיחות ו מים נושקים למים (עם עובד 2001). בסתיו 1992 זכה סמי מיכאל בברלין בעיטור על שם האנס כריסטיאן אנדרסון על ספריו לבני הנעורים. ב- 1995 העניקה לו האוניברסיטה העברית בירושלים תואר ד"ר לשם כבוד בפילוסופיה וב- 2000 העניקה לו אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב תואר ד"ר לשם כבוד בפילוסופיה על יצירתו הספרותית.
