ביקורת ספרותית על 1Q84 - ספר ראשון ושני מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

מה היה קורה אילו? זאת השאלה שחלפה לי בראש במהלך קריאת הכרך השלישי של 1Q84.
זה לא סוד שהרוקי סיים את כתיבת הספר בכרך השני, ורק כעבור שנה הוא החליט להוסיף עוד 400 עמודים שהפכו לבסוף לכרך שלישי.
ואני שואל מה היה קורה אילו הייתה שנת 2Q10? שנה שבה הרוקי מרקומי לא היה עושה את הטעות שאליה הוא נגרר.
אולי מרצון להכניס עוד כמה ג'ובות לחשבון שלו? או כי הוא הרגיש שהמעריצים דורשים עוד קצת מהעולם המופלא של 1Q84. או שהוא פחד מהסוף הנועז של הספר השני והחליט שצריך לרכך אותו לקהל הרחב? לא משנה מה היה התירוץ, הרוקי עשה טעות.

אם תסתכלו על הביקורת הקודמת שכתבתי על שני הכרכים הקודמים תוכלו למצוא חמישה כוכבים שבאמת מגיעים ליצירה המדהימה הזאת שכתב הרוקי, יצירה שעוסקת בבדידות האנושית דרך נקודת מבט של דמויות רבות ביפן, שהיא גם ככה עיר שאפשר ללכת בה לאיבוד מאוד בקלות, פיזית ונפשית. בתוך כל העלילה הבדיונית, המותחת והמאוד סקסית היה אפשר לראות שזו רק מעטפת למשהו הרבה יותר עמוק ופילוסופי שמסתתר מאחורי כל דמות ודמות.
והסוף של אותם שני כרכים היה מקורי, היה נועז, ובלי כרך שלישי היה יכול להיות בקלות רומיאו ויוליה הגירסה היפנית של שנות ה-2000. סוף סוף ספר שבא ואומר אני יודע שהרגילו אתכם להאמין שהאהבה תנצח את הכל ויהי מה, אבל במציאות זה לא תמיד קורה!

אבל ברגע שידעתי שיש כרך שלישי באופק, המהלומה שהייתה צריכה להכות בי לא קרתה, כי ידעתי שזה לא הסוף, לא הגיוני שככה זה יגמר כי הרי יש ספר שלישי, שבו יפתר לפחות הסוף הזה.

וככה הגעתי מאושר לספר השלישי, כדי להמשיך ולצלול בתוך העולם המופלא של 1Q84, ומה שקיבלתי זה מאין אחרית דבר ממש ארוכה, שמנסה להסביר את כל מה שהלך בשני הכרכים הקודמים למי שלא הבין. ובנקודה הזאת העולם המופלא שיצר הרוקי איבד את קסמו.
הרי המיסתורין הוא זה שמשך אותי להמשיך ולקרוא, וזו גם התכונה שמאפיינת את ספריו של הרוקי, שלא הכל מובן.
ולא סתם הרוקי עקץ את מבקריו בספר השני כשאוממה שואלת את עצמה - למה המבקרים לא אוהבים את הספר:"פקעת של אוויר" אם הוא הצליח לרתק אותם כ"כ חזק? רק בגלל שנשארו שאלות בסופו של הספר?
וכאילו הרוקי החליט לרצות את מבקריו, ולהיכנע לתכתיביהם והחליט לענות על כל השאלות שהוא פיזר בשני הספרים הקודמים. וככה הקסם נאבד, העלילה הרגישה לעוסה, והכל הפך להיות מאוד הוליוודי שבסוף הקורא כבר מצפה לסוף הקיטצ'י, למרות שהוא לא מובטח.

אז למה בכל זאת שלושה כוכבים?
בגלל הדמויות, במיוחד הדמויות המשניות הן כ"כ מיוחדות ומוסיפות המון רבדים לעלילה.
כי הרוקי יודע לבנות מתח, גם אם זה מתח מוזר וקסום ועל זה מגיע לו המון כבוד.
ובסופו של יום, שני הספרים הראשונים מונעים ממך לשנוא את הספר הזה, כי בסופו של דבר, זה אותו עולם, אותן דמויות, רק שהקסם אבד.

אז הביקורת הזו נוגעת לכל אלה שעכשיו התחילו לקרוא את הטריולוגיה (ולפי השורה של - "קוראים אותי כרגע" נראה שכל יום נוסף עוד איש לרשימה) תנסו לחשוב שהעולם בא לסיומו בסוף הספר השני, ותנסו למחוק מהראש את העובדה שיש ספר שלישי. אני יודע שזה קשה, ואם הייתה יכולה להיות מציאות חלופית ב2Q10 שבה כל זה לא היה קורא, היינו זוכים ליצירה שחקוקה בראש ומשאירה רושם עז, ולא עוד ספר שאומר:" בשורה התחתונה, האהבה מנצחת את הכל", כי את זה אפשר לקרוא בכל מקום.

» ביקורות נוספות של On The Road
» ביקורות נוספות על 1Q84 - ספר ראשון ושני