ביקורת ספרותית על 1Q84 - ספר ראשון ושני מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בנובמבר, 2016
ע"י


1Q84 = 1984
משמעות השם:
q (הגיית האות קיו) = כך מבטאים את הספרה 9 ביפנית.
וכאן - כי לפנינו סיפור שצף על פני שתי מציאויות חיים מקבילות ומתרחש בשנת 1984.

אחת הדמויות בספר מחליטה לקרוא לשנה בה מתרחש הסיפור 1Q84 במקום 1984 וזה כי באותה עת מגלה שיש מציאות מקבילה למציאות שלה. נפעמת היא מחליטה לחקור את המציאות המקבילה - ומעניקה שם למחקר שלה, כשם שנת ההתרחשות. זוהי תמצית נושא הספר המהפנט הזה – הספר מתאר שני סיפורי דמויות מקבילים זה לזה ושונים מהותית זה מזה: האחת רוצחת שכירה שעיסוקה מתמקד ברצח אנשים מהסוג הזדוני. השני מורה למתמטיקה, פיזית חזק וענק כלוחם סומו, אולם בתוכו רגיש מאוד ומתמודד עם חרדות מילדות. במסגרת ההתמודדויות שלו מנסה לכתוב ספר ותוך כדי העלילה נקלע לתרחיש דמיוני כמעט של שכתוב לא חוקי לספר פנטזיה של נערה בת 17.
שתיהן – שתי הדמויות יגיעו תוך כדי לגילוי המציאות המקבילה למציאות שהם חיים וחווים. הם נחרדים והם מסוקרנים – הם מקבילים עד אשר הסיפורים מתחילים להתקרב לקראת מיזוג.
זוהי טרילוגיה מרתקת. משלבת מציאות ומציאות הזויה.
אני מוצא כאן ספרות יפנית חדה, קרה, עמוקה ואיטית ואחרת ברמה מהפנטת. אחרת ברמה הפילוסופית: מלבד הסיפור המרתק, הסיטואציות המתוארות, הלך החשיבה של הדמויות כל אלה מעוררים בקורא מחשבות. על החיים ועל המציאות בה אנו חיים וכפי שאנו חווים אותה. למאורע, אירוע או תרחיש מסוים שמתרחש על כדור הארץ מתקבלות מספר מציאויות שעיקרן - פרשנות שונה של הדברים על ידי אנשים שונים. נוסף על כך, אנשים חווים מציאויות שונות בחיים ונחשפים לרבדים שונים על אותה קרקע. לעיתים תכופות מתרחשות תופעות שאנשים מסוימים כלל לא ישימו לב אליהן בעוד אנשים אחרים ישאבו אליהן ולתוכן בכל נפשם. ובעצם, כל עוד הנפש לא מכוונת את הפנס אל מציאות מסוימת, או שמכוונת אך אינה ערנית לחדור לדקויות ולראות אותן - המציאות כמו מתפספסת, כמו לא קיימת עבורה. ולפעמים תוך מציאות מורגשת נוצרים הבזקים של חשיפה למציאות מקבילה שמעוררת מחשבה - ״איך פספסתי אותה?״ ולמעשה, המציאות שלי (אותה אני חווה) או של כל אחד מכם, ברגע נתון זה אחרת ממציאותו של כל אדם אחר באותו רגע נתון זה, על פני אותה הקרקע של כדור הארץ. מה שאראה - אראה אני ואולי אחוש אני. מה שלא - לא. ותה שתראה – אתה, תראה אתה ואולי תחוש אתה – אך לא אני. מציאות אחת מקבילה אך מציאויות שונות.
והשאלה הנשאלת היא איך קופצים נכון בין מציאויות, איך לא מפספסים את המציאות הנכונה או הטובה עבורי ("דלתות מסתובבות" – גם). גם בהיבט המטאפיזי וגם בהיבט הפיזי. הלוא אנו מסוגלים לעבד מעט מאוד תרחישים ברגע נתון, כך שגם בעידן שפע המידע, אנו נחשפים למעט מאוד מציאויות בו זמנית או מסוגלים להבין יותר.
הסיפור על שלושת ספריו מעורר סוגיות מחשבה נוספות כמו: עד כמה אנו נשאבים לדברים שמרתקים אותנו, גם אם יש בהם פוטנציאל לחריגה מהערכים אותם אנו מקדשים? כמה רחוק אנחנו מוכנים, למשל, ללכת כדי להסיר בני אדם סוררים מהאנושות (גם כאלה מהסוג הזדוני)? או מה מוכנים לעשות על מנת להיאבק בפחדי ילדות.
בסיפור, כשצוללים אל תיאוריית המציאויות – מגלים שמעט ממנו נוגע בפנטזיה הדמיון תופס נפח רחב יותר, כשעל פני השטח – הוא מערב הרבה פנטזיה. בטח דמיון שמהווה את העיקר.
ובעיקר ויותר מהכול הוא נוגע בנפש. בהרבה מקומות. וקשה להתעלם מהתובנה שאם קיימת מציאות מקבילה הלוא זו מסקרנת בטירוף אך מלווה בפחד קיומי. ומעל לכל מעוררת תיאוריית המציאות המקבילה את המחשבה - האם היא באמת קיימת?

ספר מעולה. על סיפור שהוא שניים בשנת 1984, במציאות שהיא שתיים.
מומלץ בחום מצד אחד וקור מצד שני.








23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תולעת ספרים (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מורקמי הספר חגיגה/יש ספר נוסף-המשך

ובאותה הזדמנות
ליפנים יש מספר סופרים שחובה לקרוא/חלקם זוכי פרס נובל לספרות
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה, שרהלה.
שרהל'ה (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מיוחדת הביקורת הזאת. משאירה קצת הרגשה של פחד אבל ממש טובה.
מחשבות (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
סקאוט, מורקמי וספרות קלאסית? אין דבר רחוק מן האמת. מורקמי שונה ומיוחד מאוד.
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
צודקת, סקאוט. כדאי לך לנסות.
-^^- (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
למרות שלא קראתי שום ספר של מורקמי, ניכר כי הוא מחבב ספרות קלאסית כי שמו של בספר מזכיר את ספרו של ארוול וספרו האחר קפקא על החוף זו מעין מחווה לפרנץ קפקא
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מחשבות, תודה על הדוגמאות המפורטות. אינני יכול לענות לך משום שאת הזוכה בתואר המוצלח ביותר לטענתך - לא קראתי. מסכים לגבי 'יער נורווגי' שהוא טוב. לא יותר גם לא פחות כי הוא שונה. הוא אחר והוא וטוב. ומ'דרומית לגבול, מערבית לשמש' לא התלהבתי. (אתה טוען שהוא נוגע לנשואים - אולי בגלל שאז כבר לא הייתי).
את השאר אינני מכיר.
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה לכולם, על המילים והסימנים.
לי יניני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
סקירה מעולה. עמיר תודה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
יואו, איזה קטע! תמיד חשבתי שהשם של הספר הזה הוא איי קיו 84, ועכשיו אחרי הביקורת שלך, אני פתאום שם לב שמה שחשבתי שהוא אות i באנגלית זה בעצם המספר 1... איזה הזוי, כנראה שה-q בילבל מעט.
תודה על המידע המעניין לגבי ה-q
אפרתי (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מחשבות, אני מתערבת איתך שיש לך כמה חורים משלך באותו הגודל.
מחשבות (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אפרתי, חור בגודל בלתי נתפש.
חני (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
סקירה מהפנטת.וכבוד למורקאמי על החומר הספרותי שמוציא מהקורא את המיטב.
אפרתי (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
עדיין לא קראתי מורקמי ואני לא יודעת באיזה גודל החור בהשכלה שלי.
מחשבות (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
המוצלח ביותר של מורקמי הוא קורות הציפור המכנית. בצמוד לו קפקא על החוף, יער נורווגי נוגה ונוגע, אנדרגראונד מספר את אסון הטרור ברכבת התחתית ב-1995.
מרדף הכבשה מרתק, דרומית לגבול, מערבית לשמש נוגע לנשואים שבנינו.
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
נכון. ו..תורך ! סיימי כבר את כמה עשרות העמודים שנותרו לך בו, מחכה לסקירה שלך עליו.
ותודה.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מהרהר הרהורים. סקירה יפה.
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
לא מסכים, אך לאחרונה זה לא חדש. תוכל לתת דוגמא או דוגמאות לאחד או יותר מהפחות קלושים שלו, לדעתך ?
מחשבות (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
כחובב מורקמי, אני חייב לציין שזה אחד הקלושים ביותר שלו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ