ביקורת ספרותית על עיר של מלאכים נופלים - בני הנפילים #4 מאת קסנדרה קלייר
ספר בסדר

---

קסנדרה התחילה נהדר. תנופה אדירה. ספר ששילב בתוכו פנטזיה, אקשן, ואפילו רומנטיקה בטוב טעם (שונאי דמדומים, אנא להריע).
והנה בא ה"אבל" הגדול. או אבל פשוט. מהסוג של גזירת בגדים ואפר ועצב.
בביקורת שלה על הארי פוטר, “מיקי מאוס" כתבה "הייתם מצפים שהסדרה תתקלקל באחד מהספרים, ההימור הראשוני שלי היה באזור החמישי רביעי,” מן הסתם בא "אבל" אחר כך. בכל מקרה, ברור שהיינו מצפים.
אתם יודעים מה, כן. פה יש אבל, ויש אבל גדול. הנה האזור החמישי רביעי, והנה הנפילה הגדולה.

קודם כל, תודו שבניגוד ל"עיר של עצמות/אפר/זכוכית", פה השם ממש לא קליט:O


עכשיו, בואו נתחיל.
אני מצטערת, באמת. אני לא מבינה למה יש כמה (שתי בנות, עד עכשיו) שאומרים שהוא מקסים ומדהים כמו הקודמים. קסנדרה עושה את כל הטעויות שהיא יכלה לעשות. למרות שיש בו הרבה מאוד טוב.

קודם כל – רומנטיקה, וזה לא ממש ספויילר כי זה מתגלה עד הפרק השלישי. ואם אתם ממש חסודים לגביי ספויילרים, דלגו על הפסקה.
קליירי וג'ייס, הייתם יכולים לצפות שהם יהיו בשלווה ביחד. אתם יודעים מה, עוד פעם משהו עומד ביניהם. אחד מהדברים האלה שהופיעו בעשרים סרטים פלוס מינוס, שלא נדבר על ספרים.
וסיימון? אהא, הנה משולש האהבה החדש. הוא ממש מסכן, הסיימון הזה. אף פעם לא מוצא אהבה נורמלית. ונחשו עם מי משולש האהבה? שאלתי את פיוקה, היא אמרה לי את הבחירות שלה, והיא צדקה.
אלה באמת מאיה ואיזבל, אם תהיתם. וגם למשולש האהבה הזה יש פתרון מהיר, והוא ממש הזוי.

ועוד משהו, שלא קשור, אבל זה, כלומר, רק עכשיו שמתי לב פתאום שבני אדם לא אמורים להיות מסוגלים לראות בני נפילים, אז בראשון, איך סיימון יכל לראות את ג'ייס? היו כמה פעמים בהן לא ראה אותו.
מוזר.

ויש כל כך הרבה דברים שאני מאוכזבת מהם, אני אוציא הכל פה בספויילר ענק, נטוי ועצבני. כשהוא יפסיק להיות נטוי יהיה בסדר ולא ספויילרי. אבל גם אתריע.
ספויילר ספויילר ספויילר
אני לא מאמינה שהיא הכניסה את ג'ורדן (החבר לשעבר של מאיה) לספר.
אני לא מאמינה שהוא נחמד ומלאכי ומסכן ונשך אותה כי הוא היה בפרץ האלימות של הנשיכה.
היא הכניסה את לילית לספר. O.O
וסבסטיאן חייב לחזור בדרך אחת או אחרת. נו באמת. באמת קיוויתי!
מגנוס נדלק על וויל מ"מלאך מכני" או שאני טועה? (בבקשה שאני טועה)
סיימון נשך את המעריצה היחידה שלו בדיוק כשהוא היה כל כך חסר דם והתגנב מאחורי הקלעים. כי זה היה כל כך לא צפוי, אנשים. כל כך לא צפוי.
המעריצה הפכה למרושעת. כל כך. לא. צפוי.
הערפדית שהציעה לסיימון חוזה מרושעת. באמת?
קסנדרה, Leaveeeeeeeeeeeeeeeeeeeee sweet jace(y) alooooooooooooooooooneee:'(
פור פור ג'ייס.
הו, כן, וג'ייס וקליירי. פשוט אורזים את עצמם והולכים לעיר השתקנים. כי זה ממש מובן, ואנשים לא ידאגו להם בזמנים מסוכנים אלו.
סוף ספויילרים

בכל מקרה, אתם יודעים מה? אני לא מרוצה כשג'ייס שביר. הוא כל כך פתטי שזה עצוב. ובאמת שאני לא מבינה למה הוא פתטי או על מה, כי במהלך הספר מגלים משהו – קליירי ממש חסרת אישיות. בספרים הקודמים זה היה יותר מוסתר והיא עשתה כמה דברים מעשיים, אבל עכשיו נראה כאילו ג'ייס והרומנטיקה שלהם זה הדבר היחיד ש"מתניע" אותה כדי לחיות.

עכשיו, הנה צדדים טובים של הספר. וברשימה!
- כשג'ייס לא שביר, הוא עושה הרבה שטויות, וזה כיףXD
- כשסיימון לא מרוכז בבעיות משולש אהבה, הוא מוציא הרבה פאנץ' ליינס.
- *מחפשת שם שלא יביא ספויילרים* קייל דיי מצחיק. הוא דיי דומה לג'ייס. זה מצחיק. בעיקר בגלל הקטע ששניהם בוהים בטלוויזיה ואומרים לסיימון שהם שונאים אותו D:
- איזבל תמיד מבדרת באיומי מכות.
- אוי, מגנוס. אתה הופך את העולם ורוד D: וסגול, וכחול, ומלא צבעים! D: מגנוס! כי לא סתם אם תהיה שגיאת מקלדת זה יהיה “מגנוב”.
- מגנוס עם כתפיות, חייבת להודות שלא ציפיתי לזהXD
- אלק ומגנוס משוטטים בעולם? אדיר. מגנוס בבגדים המנצנצים שלו בתמונות כשאלק הרגוע מאחוריו מאכיל יונים?
אוי,מגנוס, אתה כל כך מקסים ♥♥
- הרגע המקסים ההוא שמאיה הרביצה למישהו.
- הרגע המקסים ההוא שאיזבל הרביצה למישהו.
- הרגע המקסים הזה שמישהו חוטף.
- למה, הו למה, האנשים בספר הזה עם יציאות כל כך אדירות?
- “את והשמות שאת זורקת,” אמר. “'הכרתי את מיכאל'. 'הכרתי את סמאל'. 'המלאך גבריאל עשה לי תסרוקת'. את נשמעת כמו מעריצה שפוטה של להקת גיבורי התנ"ך.”
מכל הספרים, תקראו לו הערת ג'ייס מספר אחד. אם כי ההערה הכי אדירה בספרים שייכת לסיימון והקיפוד ההומו.
אתם תבינו אם תקראו שוב את השני.

תראו, קשה להסביר למה הספר כל כך אכזב אותי. הכתיבה מדהימה, יש הרבה הערות מצחיקות עד לחציו, אבל, קסנדרה איבדה את זה ביחד עם הרומנטיקה. זה מבאס :/ למרות ש – היי! הרומנטיקה זה בכללי אחד הצדדים היותר גרועים של הספר, והשאר דווקא בסדר גמור. ככה שאתם יכולים לקרוא לי רווקה ממורמרת ולהתכחש. לא ממש אכפת לי.

הייתי קוראת לספר גרוע? לא. ממש לא. ג'ייס שומר גם על החלק השני שלו, למרות שהחלק הראשון והשביר שלו נוראי. ומגנוס המגנוב המקסים, ואלק, ואיזבל המכסחת. נו באמת, איך אפשר שלא לאהוב אותם?
הייתי קוראת לספר מצוין? ברור שלא. שמתם לב שאני מאוד כועסת.
הייתי קוראת לו סביר? זאת בדיוק המילה. קצת עצוב לי שקסנדרה קורסת במקצת, לא נורא. למרות שאפשר לקרוא לספר הרבה פחות טוב מהקודמים.
אז ז'ה נה, אני אחכה לספרים הבאים כדי לקוות שמשהו פה ישתפר.

נ.ב
היי, אם "עיר של עצמות" זכה לשלוש כוכבים, נראה לכם שהשישי יזכה בחזרה בחמישה? הריי, זה היקום המיסטי שלנו.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על עיר של מלאכים נופלים - בני הנפילים #4