לפני הכל, אני רוצה לבקש את סליחתה של אנג'.
סליחה, אנג'ל.
על מה? על זה שכשקראתי את הביקורת שלה על הספר לראשונה בתחילת הקריאה, חשבתי שהיא יותר מידי ביקורתית ולא רחמנית בדירוגים שלה, אבל עכשיו.. טוב, ההפך הוא הנכון. עכשיו אני לא רק חושבת שהיא לא יותר מידי ביקורתית, אלא שהיא יותר מידי נחמדה. לתת לספר בסדר? זה חסד. הוא פשוט.. לא משהו, בזבוז של זמן כמעט.
ועכשיו השאלה המתבקשת היא.. למה? איך סופרת שעד כה חשבתי שהיא בין הסופרות המוצלחות העכשוויות, שאהבתי את כל הספרים שלה (למרות שעיר של עצמות היה רק בסדר.. נסלח, כי זה בכל זאת ספר ראשון והכל) יכלה לפשל כל כך? אז יש לכך כמה וכמה סיבות שאפרט אותן בהמשך. אבל כעת, אכתוב את הדברים שדווקא כן אהבתי בספר, או שלא הציקו לי ברמת מה.
+ ההתחלה. ההתחלה באמת נראתה מבטיחה, חמודה, ובכללי סיימון הוא פשוט הדמות האהובה עליי בסאגה, וסיזי (אחמהכינוישלי) זה השיפ האהוב עליי אז.. ♥
+ הכתיבה. לקאסי יש את זה. הכתיבה יפהפייה, הומוריסטית, קלילה ומתנדנדת בין השפה הגבוהה לשפה הפשוטה יותר, ובדרך כלל ניתן להבין אותה.
+ מגנוס ביין. לא אבין אף אדם שיגיד שמגנוס לא עושה לו את זה. אחת הדמויות המדהימות יותר בספרות הפנטזיה בכלל, לדעתי. (אם כי אתם יכולים לחלוק עליי)
+ היו יציאות ואמירות ממש טובות לדמויות, והספר גרם לי לצחוק לא מעט ולהעלות חיוך על הפנים. (אחת מנקודות החוזק בספרים של קסנדרה, אני שמה לב)
+ כי זו בכל זאת קסנדרה. ואני מאמינה שזו ירידה בגלל שזה הראשון בטרילוגיה חדשה. (..אם שוכחים את מכשירי התופת שמלאך מכני היה דווקא ספר מאוד טוב ופתח את הטרילוגיה. ועוד מלא טרילוגיות אחרות, אבל בגלל שאלו סופרים אחרים כנראה זה נחשב כגורם משתנה ולא ניתן להשוות באופן ראוי)
+ איזבל. אני כל כך אוהבת אותה! היא דמות נשית אמיצה, חזקה, עם נקודות חולשה ובכל זאת- מדהימה.
+ בספר הזה, התחלתי לאהוב יותר את מאיה. וחוץ מזה היו דמויות שנשארו אותו דבר ולא השתנו ב-180 מעלות צלזיוס ונותרו אהובות.
וכאן מסתכמת רשימת הפלוסים. והנה מתחילים למנות את החסרונות. (אוקיי, אני משחררת אתכם עכשיו. אתם יכולים לברוח. זה גם יכיל המון ספויילרים, כנראה.)
- עלילה. אחת הגרועות, בחיי. לא אהבתי בכלל, לא מעניינת, עוסקת יותר מידי בבעיות רומנטיות שדורסות את טעם הטוב ונוסעות במהירות גבוהה מידי על פי חוק הספרות אל עבר הדביקות הנוראה.
- הבעיות הרומנטיות שהזכרתי. סלחו לי, אבל קלייס היו ממש מעצבנים! לא היה לי בעיה עם הבעיות עם מאלק, כי זה כזה חמוד ואני אוהבת גייז (♥♥) אבל אצל קליירי וג'ייס היה דביק ומגעיל והם הגיעו לרמת מיניות לא כל כך נמוכה, אפילו שהיחסים ביניהם היו במצב לא טוב. וצר לי שאני אומרת את זה, אבל למה הם צריכים לעשות דברים כאלה בגיל 16-17? אני כל כך בעד ג'וסלין בעניין הזה. וגם משולש האהבה בין מאיה, סיימון ואיזבל.. באמת? באמת באמת? כאילו, אני רציתי מההתחלה שהמשולש יישבר, אבל מה זו הדרך הדבילית הזו? סליחה, קסנדרה. אני לא חושבת שהנשיקה של מאיה וג'ורדן הייתה צריכה לקרות בספר הזה, אולי לתת לעניינים להתקרר ולעשות את זה ב"עיר של נשמות אבודות".
- ג'ורדן. לא מתתי על האופי שלו, יותר מידי ישר ונחמד וטוב לב, שטוח כמו פלקט. הייתי שמחה יותר אילו הוא היה בעל בעיות שליטה בכעס, כי זה יכול להוביל להרבה דברים לא צפויים והכל.
- ג'ייס היה דיי מעצבן? כלומר, בספר הראשון לא סבלתי אותו, את היהירות ואת ההתנהגות הגועלית שלו. בשני הספרים האחרונים הצלחתי לסבול את זה ולקבל את זה, גם כי הוא קצת נרגע ולא היה יהיר בצורה שרצתה לגרום לי לזרוק אותו מכל המדרגות. אבל בספר הזה.. הוא כזה קיטשי ודביק, לא ברור, שביר ומעצבן.
- אף פעם לא שנאתי את קליירי, היא הייתה דמות דיי בסדר. אבל בספר הזה.. היא כל כך אובססיבית לג'ייס, כל היום רק "ג'ייס ג'ייס ג'ייס אוף למה אתה כועס עליי ג'ייס תענה לי ג'ייס לא רוצה לשמוע אותך ג'ייס אני אוהבת אותךךך ♥♥♥♥". היא טיפשה ומטומטמת, באמת שלא סבלתי אותה.
- כל הרעים. כולם פשוט דמויות גרועות. ואפילו לא החזירו את סבסטיאן בזמן כדי שיהיו מספיק קטעי סבס קריפיים לקרוא. כל כך אהבתי את וולנטיין שהמניעים והסיבות שלו היו ברורים והגיוניים..
- הספר דיי מסורבל, לא ממש ברור. לא מפתיע. גם אם לא מצפים למשהו, הוא לא מעורר הפתעה משום מה.
- היו יותר מידי קטעים משעממים, שפשוט התייאשתי מהספר וקראתי ברפרוף את ההמשך עד הסוף.. אני מקווה לגמור אותו בקרוב לחלוטין, למרות שעכשיו אני יודעת כבר כמעט הכול. (לא בסקירה מדוקדקת, אבל כן..)
קסנדרה קלייר, אכזבת אותי, ובגדול. אני כל כך מאוכזבת מהספר הזה. אני לא מוכנה לדרג אותו, כי הדירוג המגיע לו מבחינתי זה "לא משהו", אבל כל כך קשה לי לעשות את זה כי זו קסנדרה ואני אוהבת את הספרים שלה.. אז אני לא אדרג. אבל הדעה שלי מובהרת בביקורת הזו.
אבל אני עוד אופטימית, יכול להיות שזה יהיה כמו בטרילוגיה הקודמת, ככה:
עיר של מלאכים נופלים- לא משהו
עיר של נשמות אבודות- מעולה
עיר של אש שמימית- מושלם ♥
דרך אגב, אתמול בלילה אריק איינשטיין נפטר. אז.. יהי זכרו ברוך.
ותקשיבו משהו!!!!!! יש לי מלא שיעורים לחופש! איזה כיף! :)
ומי שרוצה לדעת ספויילר בנוגע לעיר של נשמות אבודות-
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
סבסטיאן אונס את קליירי. (גילוי עריות, בע. אבל לפחות קליירי תסבול!)
כלומר שהוא חוזר. ובגדול. יאי.
~
אנשים, תודה על שקראתם את כל החפירה הזו, והיום יש אקס פקטור ישראל וההורים מתירים לי לצפות בדבר החרא הזה! כן! ריאליטי יאי <:
אוי איכס, מכינים עוגה. אני צריכה להתחפף.
16/01/14 - 18:26
אוקיי אנשים, אני חייבת לערוך. סיימתי את הספר כבר לפני דיי הרבה זמן, ואני חייבת לציין משהו בביקורת הזו:
המאה עמודים האחרונים בערך, היו מעולים. באמת שכן. סיזי, מאלק, מושלם, אוקיי? זה באמת ממש מקסים. וקסנדרה כותבת מעולה. וכשסיימתי את הספר מצאתי עוד מלא נקודות אור, (ועוד כמה נקודות קיטש, אבל עזבו..) ועכשיו אני ממש מצטערת על שכתבתי את הביקורת לפני סיום הספר. זהו, אסור לכתוב יותר ביקורות אם לא סיימתי ספר שאני מתכוונת להמשיך. כן.
ורק בגלל הסוף, וגם כי אני בטוחה שלוסט סולס יהיה מעולה, אני אדרג את הספר כ.. מגיע לו 3 כוכבים וחצי, אבל משום שאין אפשרות לדרג ככה, וכי אני נחמדהההההההההה ממש, אני אתן לזה טוב.