ביקורת ספרותית על רעד - הזאבים של גרייס #1 מאת מגי סטיווטר
ספר לא משהו

---

**אזהרת ספויילרים**

אוקיי, אז לאחר שביום כיפור התחלתי לקורא שלושה ספרים *אל תשאלו למה*, ואחרי שרוב סוכות הייתי אצל / עם משפחה או ביציאה עם חברות, ובימים שהייתי בבית עשיתי שיעורים *אין שונאת כל מורה ומורה שנתנה לי שיעורים*. החלטתי לסיים לקרוא ספר בסוף שבוע הזה, ובחרתי ב"רעד".

אני רוצה להגיד משהו לפני הביקורת, אלה שקראו את הספר ואהבו אני לא רוצה לפגוע בכם זו דעה אישית שלי.

וניגש לביקורת;

אני חייבת להגיד שהספר פשוט לא סחף אותי, מצאתי את עצמי הרבה פעמים פשוט משתעממת מהספר או יודעת מה הולך לקרות עוד לפני שקראתי משהו, ואני שונאת שספר לא מפתיע. ונכון שהיו קטעים שמגי (הכותבת) הפתיעה אותי, אבל היו מעטים מאוד מהקטעים האלו.
הספר מתחיל מנקודת המבט של גרייס, אהבתי את דרך הכתיבה ואת דרך התיאור, וחשבתי לעצמי שזו יכולה להיות דמות מעניין. אבל אז הגיעה נקודת המבט של סם, גם אותה אהבתי, אבל אהבתי יותר. עבור עוד כמה פרקים והתחלתי לשנוא את נקודת המבט של גרייס ולקוות שיהיו יותר פרקים מנקודת המבט של ספר. ושלא תבינו לא נכון ואין לי בעיה עם גרייס היא פשוט מעצבנת אותי קצת.

ועוד דבר מוזר שקשור לנקודת מבט. מי שקרא את הספר, שימו לב שהרבה פעמים מנקודת המבט של סם הוא מדבר בצורה שונה או בדרך שמאפיינת אותו, אבל שיש את נקודת המבט של גרייס צורת הדיבור של סם משתנה קצת וכך גם הדרך. ואותו הדברים בנוגע לצורת הדיבור ודרך המאפיינת את גרייס, מנקודת המבט של סם ומנקודת הבת של גרייס עצמה.
קצת מוזר לא חושבים.

היה קטע שבו שלבי תופסת את גרייס ונושכת אותה בביתה של גרייס, באותו היום בו גרייס מכירה בין סם ובין הוריה. מה שלא הסתדר לי כשקראתי את זה, זה שהם אמרו ששלבי מתה. אני חשבתי שזה לא הגיוני, כי בכול זאת שלבי היא חלק בלתי נפרד מילדותו של סם והחלק הזאבי של סם, והרבה פעמים היא הוזכרה. ולכן שהם גילו ששלבי בחיים, לא הופעתי בכלל.

אחת הדרכים שלי לדעת אם זה ה-ספר המושלם, היא לדעת אם אני יכולה להפסיק לקרוא לכמה דקות או שעות, ולדעת אם אני מסוגלת לסגור את הספר ולא לתהות מה יקרה בפרק הבא. ובספר הזה לא הייתה לי בעיה לעצור או להפסיק לקרוא לזמן מה, ורק פעם אחת תהיתי מה הולך לקרוא – אחרי הקטע שבו סם מגלה שבק נשך עוד שלושה נערים.


ועם כל התלונות שלי על הספר, אהבתי אותו.
הוא ספר חמוד ויפה, אפילו קצת משעשע – אבל לדעתי לא יותר מזה.

אבל לא כל ספר הוא מושלם, וכל אחד אוהב סגנון ספרים שונה.
והחברה שהמליצה לי על הספר, אוהבת את הסגנון הזה יותר ממני.
כמובן שיש ספרים בסגנון הזה שאני אוהבת מאוד אפילו, אבל יש גם ספרים שאני לא אוהבת או אוהבת פחות.


ביי קוראים, אל תפסיקו לקרוא!

» ביקורות נוספות של S-E-5914
» ביקורות נוספות על רעד - הזאבים של גרייס #1