ביקורת ספרותית על הגל החמישי - ספר ראשון - הגל החמישי #1 מאת ריק יאנסי
ספר טוב

---

הגל החמישי.
#1.
ריק יאנסי.
ארבעה כוכבים.







ב - י - ק - ו - ר - ת - !


[הביקורת עצמה תכיל ספויילרים, אבל אני אזהיר עליהם מראש.]
{הביקורת הינה מכילה דעות אישיות שלי}






❄ ❄ ❄

מי שהיה בכנס נוער קורא האחרון ונשאר עד ההרצאה האחרונה שמע אולי משפט בסגנון הזה:
"יכול להיות שאהבת ספר באותה השנייה, מישהו התחבר/אהב ספר באותו הרגע, רק בגלל שזה התחבר אליו באותו הרגע."

אז כן, שמתי לב לזה הרבה בזמן האחרון.
אנשים שואלים אותי על ספרים שאני ממליצה להם, ואני חושבת אילו ספרים השאירו בי חותם טוב ומשמעותי מספיק כדי שאני אמליץ אליהם לאדם המתאים. וגיליתי שהם לא רבים כל כך.
עברתי לפני זמן לא רב על הספרים והרשימות שהענקתי להם חמישה כוכבים או את התואר "ספרים מדהימים שקראתי", ואם לומר את האמת, אחרי שקראתי ספרים מסויימים אחרים, חצי מהספרים שהיו במקומות האלה כבר לא צריכים להיות שם. אז תיקנתי את העוול.
אבל לא תיקנתי אותו באופן משמעותי, לדוגמא, היו ספרים שזכרתי שהם גרמו לי להרגיש משהו באותו הרגע שקראתי אותם, גם אם אני הילדותית שלא ידעה עדיין ספר טוב מהו היא זאת שחוותה את זה. הרגשתי את הצורך להשאיר חלק מהם באותו מעמד ולא להוריד אותם באופן משמעותי. כי אהבתי את הספר באותה שנייה, באותו הרגע זה עשה לי משהו שם, אני אולי לא זוכרת מה, אבל אני זוכרת איך.

עובדה מעניינת:
לא תמיד המוח שלנו זוכר מקרים שקרו, את הצבע של המכונית, את המילים המדוייקות שנאמרו, השם המסויים של החנות שחלפנו על פניה. וזאת בעיקר לא לטווח הארוך. אבל המוח שלנו יזכור איך הדבר גרם לנו להרגיש באותו הרגע, כשמישהו צעק עלינו, כשניהלנו שיחה עם מורה וכו.

זה מה שניסיתי להעביר לכם, בערך.

❄ ❄ ❄

ואיך זה קשור להגל החמישי, אתם שואלים?
ובכן, הספר היה אחד הדברים שגרמו לי להעריך מחדש את מדרג הספרים שלי.
למה?
ובכן, מהסיבה הפשוט כי אם הייתי בדיוק כשהייתי פעם, ולא חוויתי/ידעתי ספר טוב מהו, הוא היה מקבל ציון גבוה.
הבעיה, שגדלתי, התבגרתי, גם אם זה נראה בזמן קצר. אבל לא תאמינו מה יכול לקרות בזמן קצר.
והספר הזה, הממ, הגיע לארבעה מתוך חמש.

❄ ❄ ❄

ועכשיו פור דה טרו ביקורת.

כמו רבים מאלו שקראו את הספר - מישהו המליץ להם.
לא בדיוק גיליתי את הספר הזה לבד.
אנשים מסימניה המליצו לי וכן גם עוד כמה אחרים.
אז קניתי, בסופו של דבר גם קראתי, ציפיתי לסרט בסיומו, ו....
נו טוב, דברים התגלגלו משם...

❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄

הספר היה טוב.
אין ספק בזה.
הכתיבה דיי זרמה לי.
היו מספר נקודות מבט.
היו את המאפיינים העיקריים שכל ספר צריך שהיו בו.
ובין היתר זה כולל גם את המאפיינים של "ספר נוער טיפסי", כפי שרבים מכנים את זה. ואני שונאת שמשייכים תמיד ועדיף שאני לא אתחיל, כי גם ככה אין לי מצב רוח בימים האחרונים ואין לי כוח להוציא עצבים אל דף אינטרנט ריק שגם ככה לא יקראו בטח.
בכל מקרה,
היה מתח, ואקשן מידי פעם ופעם, במקומות שצריך, אם כי היו איזה 2-3 פעמים קטעים כאלה שזה הרגיש לי מודבק.
בדיחות קלות שהעלו צחקוק קל במקסימום.
היו קטעים רבים שצפים, אך אם זאת גם מעטים שלא צפיתי, ואני חושבת שזה מה שנתן לי להנות מהספר קצת יותר.

בסך הכל - הספר היה טוב.

ואז שמעתי מה עשו מהסרט.
דבר ראשון הייתי בין התלבטות של צחוק לבכי לטירוף.
כי נמאס לי, באמת שנמאס לי מספרים שהם טובים, ואומרים, "אוקיי, הספר מוצלח, נעשה סרט!".
אז לא. באמת שעדיף שלא יעשו סרט.
גם ככה ישנם ספרים מעטים שהסרטים אפילו עמדו בציפיות של המעריצים הקוראים.
וחבל, פשוט חבל לנפץ להם את הספר עם סרט שהדבר היחיד שבטח אותו הדבר זה השמות של הדמויות והסיפור המרכזי (ערפדים, מכשפים, אנשי זאב, חייזרים, עולם אחר, וכו').

❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄


⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂חלק בעל ספויילרים⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂

נקודות קטנות:

- אני חושב שאני היחידה שאהבה את אוון במובן מסויים למרות מי שהוא, זה שהוא שיקר, זה שהוא ירה בה, זה שהוא חלק מהאחרים.
כי אני לא יודעת להסביר את זה בדרך שיבינו אותי, כי גם אם מנסים, בדר"כ זה לא בדיוק עובד איתי.
אז אני פשוט אסתפק בזה שתקראו את החלק הראשון למעלה ותבינו שאולי במובן מסויים זה נגע לי איפשהו. ולא ממש לא בגלל המראה והעיני שוקולד או ריח הפה שלו או הידים הרכות שלו. אחד הדברים האחרונים שמעניינים אותי זה איך מישהו נראה.

- פאריש. אם לומר את האמת לא אהבתי אותו. אבל אהבתי את זומבי.
לא יודעת להסביר את זה כ"כ, אבל הם הרגישו לי כמו שתי דמויות מנותקות. כמעט כמו קאסי שלפני וקאסי שאחרי.

- מהרגע שאוון מצא אותה ועד הרגע הוא הצית את הבית שלו, הבנתי שעבר זמן, ולא עשרה ימים כמו שעברו עשרה עמודים. זה הרגיש גם כאילו עבר יותר זמן. הרגשתי שהיו דילוגים בעלילה פה ושם כדי לא למתוח כמו מסטיק את הכל. אני חושבת שדיי הערכתי את זה. אולי בגלל שהיה את זה גם בעוד מקומות. שבמקרים מסויימים קוצרו קטעים שיכולו להיות מסטיק ארוך מאוד, ובמקום זאת הם קוצרו להיות כמה שורות-פסקות קצרות יחסית מובנות ובהחלט ברורות מספיק כדי אני אתר לעצמי מה קרה בשביל למתור את הקטע.

- לא ציפיתי לגל החמישי.
כאילו, ידעתי שהוא יגיע. לא ציפיתי שהוא יהיה מה שהוא.

- הסוף.
לא אהבתי כל כך את הסוף הזה. ואני לא בטוחה כ"כ שיש לי מה להרחיב על המשפט הזה.


היו לי עוד דברים להגיד.
אבל
מוח
לא
עובד
כל
כך
עכשיו.
אני
פשוט
רוצה
לישון.

⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂סוף החלק בעל ספויילרים⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂⁂

❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄

אני חושבת שהמשפט הכי אהוב עליי בספר שאני זוכרת ברגעים אלו הוא המשפט על הכריכה:
"ברגע שהם מצאו אותנו, הלך עלינו".
ואני אפילו לא בטוחה למה כל כך...

ועוד משהו שאהבתי ואני חושבת שזה מתאר טוב דברים שחוויתי:
יש הרבה הבטחות. הבטחות שהופרו, הבטחות שמנסים לקיים, והבטחות שקויימו.
"הוא מבטיח.... הוא מבטיח.... אז הוא מבטיח."



❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄ ❄



אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ^_^
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה שלי, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD

וסליחה על הביקורת הקודרת וחסרת הצבעים הזו.
מצב הרוח שלי לא בדיוק בשמיים ברגעים אלו.

» ביקורות נוספות של S-E-5914
» ביקורות נוספות על הגל החמישי - ספר ראשון - הגל החמישי #1