ביקורת ספרותית על תנו לשד לישון - דייב גרני #3 מאת ג'ון ורדון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 ביולי, 2013
ע"י אפרתי


אתמול בלילה, מיד כשסיימתי את קריאת הספר, קיבלתי שיחת טלפון מחו"ל, על צג השיחה המזוהה היה המספר הזה 0014 או משהו כזה.

"אפרתי?, מדבר ג'ון ורדון, איך היה הספר? את מתכוונת לכתוב עליו בסימניה?"
אם לא ששכבתי במיטה (התנוחה החביבה עלי בזמן קריאת ספר) הייתי נופלת מהכיסא, כמו שאומרים. "מי אמרת שאתה?"
"ג'ון ורדון, הסופר של תנו לשד לישון, הייתי מעוניין לדעת מה דעתך על הספר שלי."
"שמע אדוני, לא ברור לי מאיפה אתה יודע שבזה הרגע סיימתי את הספר שלך, אבל זה מעורר חשד מסויים." בעודי מדברת ניערתי את הספר כדי לחפש איזה שבב ניסתר שהוטמן בין דפיו, אבל חוץ מפיסה קטנטנה של פסק זמן שנשרה מבין הדפים (מעבדת פשע כבר הייתה עושה מזה מטעמים, תרתי משמע) שום דבר לא העיד כי אמצעי עיקוב כלשהו הושתל בספר.
"יש לך דימיון מפותח, אפרתי..." צחק ורדון מן העבר השני של העולם.
"בהתחשב בעובדה שהספר שלך מלא באמצעי עיקוב, קשה להאשים אותי."
"קראתי את הביקורות שלך על חשוב על מספר ועל עצמי עיניים חזק, ולמרות שהייתי מרוצה יותר מן הראשונה, גם השנייה הייתה מפרגנת."
"תודה רבה, אני חושבת שמה שאתה עושה לא לגמרי אתי..."
בלש בלש, אבל מאיפה הוא יודע את מספר הטלפון שלי, הרי בספר הטלפונים אני לא רשומה כאפרתי. ובאיזו חוצפה הוא מתקשר. קשה להכחיש כי יותר משמינית של גאווה השתרבבה למחשבותי. שערו בנפשיכם, סופר מפורסם של רבי מכר, כזה שמוכר מיליונים, מתקשר אלי!
"מר ורדון, תוכל להתקשר אלי בעוד עשר דקות? אני מוכרחה לגבש את דעתי על הספר לפני שאענה לך תשובה מנומקת."
ורדון הבליע אנחה. כידוע, כשאני קוראת ספר מושלם הסופרלטיבים זורמים מפי ומן המקלדת שלי בלי מעצור. אנדרסטייטמנט הוא לא הצד החזק שלי. ואם אני צריכה זמן כדי לגבש דעה, מן הסתם דעתי חצוייה. למעשה רציתי לנצל את עשר הדקות הללו כדי להודיע לכל העולם ואשתו כי ג'ון ורדון בכבודו ובעצמו התקשר אלי. לצערי נזכרתי מיד כי לבעלי ולילדי וכן לרוב רובם של מכרי ומוקירי אין מושג ירוק מיהו ורדון, מיהו דייב גרני ומיהי מדלן. ניצלתי את עשר הדקות הללו כדי ללעוס חטיף פסק זמן נוסף והזכרתי לעצמי לנקות את הספר היטב לפני פסח. אלא שאז ידעתי כי אין סיכוי שהספר יישאר ברשותי עד פסח, מה שאומר כי הוא שייך לקבוצת ספרי: קראת-מסרת ולא לקבוצת קראת-שמרת.

עברו כבר שתים עשרה דקות. מר ורדון עוד לא התקשר. הוא משחק אותה קשה להשגה. ובכן, אכתוב בינתיים ביקורת בלתי משוחדת בשבילכם ואם ורדון מתקשר באמצע, אני מעמידה פני שקועה בכתיבה ולא עונה. שיחפש אותי בסיבוב.

למי שמכיר את שני ספריו הראשונים המוזכרים לעיל, אין צורך להכיר את הבלש דייב גרני, בשביל כל השאר אתן תזכורת קצרה.
בספר חשוב על מספר, המבריק שבין ספריו, התוודענו לגרני, בלש בגימלאות של משטרת ניו-יורק. עטור הילה, אלגנטי ומשכיל, הוא פורש בגיל 47 לבית כפרי בהרי הקטסקיל עם אישתו מדלן. בניגוד אליו, מדלן היא חובבת טבע, בגדים כפריים, שתילת פקעות ושלווה שאינה הולמת את גרני כלל וכלל. לכן, מה שפר מזלו כשמפעם לפעם נופלת בחיקו פרשת פשע עסיסית, שמפקיעה אותו מבועת השיעמום, מפריעה לו לשבת באחו ולגלום בנוף תוך כדי שתיית כוסות קפה (דונאטס לא היו חוקיים גם כששרת במשטרה, לא כל שכן עכשיו).
בכל פרשיית פשע הוא מעורב עד קצה פדחתו ובסופה הוא גם נפצע, מה שמאפשר לו פסק זמן של החלמה, הירהורים, שקיעה בהיסטוריה המשפחתית הסבוכה שלו, עם יותר מקורטוב של פסיכולוגיה בשני גרוש, בקיצור, עד שמר ורדון מסיים לכתוב ספר נוסף דייב גרני פנוי.

בספר הנוכחי מתוודעת אליו עיתונאית צעירה שעושה סדרת טלוויזיה על קרובי משפחה של נרצחים, על אבלם ותחושת האובדן שלהם. לצערה הרב היא בוחרת דווקא בקרובי משפחה של נרצחים שכולם נפלו חלל, עשר שנים קודם לכן, בידי רוצח סדרתי המכונה "הרועה הטוב".
כבר מן ההתחלה היא מותקפת בהתקפות קטנות ומפחידות, אבל לא מייחסת אותן לתוכניתה החדשה. גרני חובר אליה כדי לייעץ לה, אבל מהר מאוד נסחף בלהט האירועים, מאויים בעצמו ונתון בסכנה גדולה.
גרני שוקע בתעלומת הרועה הטוב ומבין כי הפרשנות שנתנו למעשיו של הרוצח הייתה שגוייה וכי פתרון התעלומה אחר לגמרי.
הספר מלא בתפניות ואירועים מפחידים. אין בו רגע דל. אבל השלמות ממנו והלאה.

ראשית כל, לקריינים אובססיביים של ספרי מתח יש בעייה של טרנספרנס. הם לומדים את כל שיטות הפשע כאחרוני הפושעים שבעולם. וכך מצאתי עצמי מנחשת את המוטיב המרכזי של התעלומה מפני שקראתי מוטיב דומה באחד מספריו של לי צ'יילד! בתור ידידתו הטובה של ג'ק ריצ'ר עליתי מהר למדי על העוקץ (דייב גרני, לך לקרוא את לי צ'יילד!) ומה שנותר לברר הוא מי הפושע וזה ממש לא חשוב מרגע שמנחשים מאיזו קבוצה הוא מגיע ומה מניע אותו. (מאיזה ספר של צ'יילד למדתי לא אגלה לכם, אבל מי שיקרא את שני הספרים ידע מייד).

ספרי המתח של ורדון מתחלקים לשני חלקים: עלילת המתח והזיקוקים. עלילת המתח משובחת למדי, החלק של הזיקוקים, שבו נפתרת התעלומה ובו המתח צריך להעפיל לשיא, שם המתח שלי נופל כמו כדור פורח שננעצה בו סיכה. אינני יודעת למה החלק הזה נדמה לי מלאכותי, ילדותי ולא הולם את החלק המרכזי. אינני יודעת למה החלק שאמור להיות הקליימקס הופך לאנטי קליימקס, או נכון יותר לקליימקס מפוספס.

למרות שרוב הספר כתוב ברמה גבוהה, קטעים שמנתחים פסיכולוגית את הפושע, ניתוח הפרופיל, האופן שבו מתנהלת עבודת המשטרה, זרועים בו גם קטעים מטופשים בסגנון אמריקאי טיפוסי. ורדון מתעלה על עצמו בפרק "פרידה ממלאכית" בו הוא מתאר את מדלן כאיזו דמות שמיימית מעוררת גיחוך. הקטעים המטופשים של ורדון תופסים תאוצה תמיד בפרק המסכם, בו הוא חופר בראשינו עם הרבה מילים מיותרות.

אם חשוב על מספר היה ספר ניו-אינגלנדי סנובי, בניחוח בריטי, הרי שעצמי עיניים חזק עירבב בריטיות בזבל אנושי עם קללות רבות לקינוח. בספר הנוכחי אין ארומה בריטית, אין סנוביות של צפון ארצות הברית, יש ספר קצבי, שכתוב בהרבה פחות כישרון, שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב אם מישהו היה מתערב בעבודתו של ורדון.

קשה לי להבין לאן נעלם הכישרון הגדול. הספר הנוכחי הוא ספר מתח חזק, אבל כזה שכתוב בכתיבה שגרתית לחלוטין. אם חשוב על מספר נשאר ברשותי לקריאה נוספת, הרי שאת הנוכחי אמסור בהזדמנות ראשונה.

ורדון לא התקשר עדיין. יכול להיות שברגע זה מישהו מתרגם עבורו בתרגום סימולטני את הביקורת שלי. ואם הוא יהיה עצוב מדי שיזכור, כי בכל זאת הענקתי לו 4 כוכבים.
"היי, ג'ון, טוב שהתקשרת שוב. כן, הספר נהדר, נהדר, שב מיד ותכתוב ספר נוסף." (אני מקווה שהוא לא מצא אף אחד שיתרגם לו את הקטע).
44 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אפרתי - קראתי הרגע את הביקורת ויש לי בעיה. לכדור פורח לא מזיז אם ננעצת בו סיכה.
ybmr (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
גם אצלי לי צ'יילד הבליח באמצע.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, אפי. כן, כן, יש סופרים שצריך פשוט להגיד להם קאט ולמשוך את התקע של המחשב מהשקע. ולעניין אחר. כדי לכתוב את התגובה הזאת נכנסתי עשר(!) פעמים לבלוג שלי. אני לוחצת על הוסף תגובה והדף בורח לעמוד הראשי, אני חוזרת לביקורת, לוחצת הוסף תגובה וחוזר חלילה (הנה, גם לי צריך לעשות קאט...) למה זה קורה רק לי ומי יושיע אותי???
אפי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ככ צודקת הוא פשוט לא יודע לגמור סיפור.היה ממש כיף לקרוא את הספר אבל הסוף התפל משאיר טעם מר
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בחזרה, אנקתי.
אנקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
וואוו לכבוד הוא לי שחשבת עליי ועוד בדרך לירושלים. יותר נעלה מזה לא יכול להיות. אולי יש בינינו טלפתיה סמויה ואת יודעת מה? אני לגמרי לא צינית ולא מתלוצצת. הרבה פעמים בחיי חשבתי על אנשים מסוימים ונזכרתי בהם לפתע אחרי שזמן רב לא פגשתי או ראיתי והנה מעט זמן לאחר מכם פגשתי אותם, או כמו שאמי אומרת : הזמנת אותם במחשבות.
אפרתי יקרה, בשבילך אני תמיד כאן. נשיקות.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אנקתי היקרה, התגעגעתי אליך ואל התגובות שלך, טוב שהתקשרת. אתמול נסעתי לירושלים ובדרך חשבתי לעצמי: איפה אנקתי? אני חייבת לשלוח לה מסר. אז הנה, המסר עבר באופן וירטואלי והנה את. אקח לתשומת לבי את מה שכתבת, אשנס מותני ואכתוב.
אנקה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הלו אפרתי, אנקה מדברת. כן איכשהו הגעתי למספר החסוי שלך, היה קשה אבל לא בלתי אפשרי מאחר וכל סופרי סוגת המתח "עומדים בתור
על הקו". בקשה קטנה לי אלייך, יקרה, כאשר תסיימי את הדוקטורט שלך אי"ה ואת כמובן :) תוכלי לכתוב ספר נוסף ? את הדוקטורט שלך מן הסתם לא אוכל מסיבות כאלו ואחרות לקרוא אבל ספר נוסף - בוודאי.
תודה על הסבלנות וההקשבה. והסליחה איתך אם הטרדתי אותך בשעות הקטנות של הלילה עם השיחה המעצבנת שלי :)
ביקורת מצויינת כהרגלך.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נראה לי שמצאתי סוף סוף נושא לדוקטורט שלי!!!
dushka (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
דרך מצוינת לפתור תעלומות פשע בעזרת ספרות השוואתית. כבר עשו את זה באיזה ספר מתח?
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תגובה שלא קשורה לכלום. אבל עוזרת להבין למה הספר הידרדר בעיני. הראשון מומלץ ביותר. חוץ מהתעלומה שהיא ייחודית ומפחידה ביותר, הספר כתוב בכישרון אמיתי. נודף ממנו ניחוח ניו-אינגלנדי-סנובי עם יותר מקורטוב של השפעה בריטית. הנוף הכפרי, האלגנטיות, ההבנה במשקאות ובאוכל טוב, כולם אנטיתזה לבלש אמריקאי עם הדונאטס והדיינר המשומן. הספר השני גולש במדרון, אם כי שרידים מהאלגנטיות עוד מרפדים אותו. בספר הזה הכל עובר חביבי. מדלן מכינה אוכל בריא ומעוצב, אבל אין כבר זכר לכל מה שייחד אותו.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, דן. אגב, החומר הכי טוב נכתב על דברים לא טובים, וכל כך למה? כי הומור וציניות והתעלקות הרבה יותר משעשעים מביקורת מלומדת ורצינית.
דן-1 (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הבקורת שלך מרתקת ומעולה. וזה מוכיח שאפשר לכתוב טוב על חומר לא טוב.קראתי רק את חשוב על מספר.אני נזהר מהשאר.הרבה אהבה דן-1
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לסקייפ יש שתי אפשרויות (אולי יותר, אבל זה מה שאני יודעת) אפשר לדבר במה שאנחנו מכירים דרך המחשב, או לשלם להם סכום לא גבוה ולרכוש שיחות לטלפונים רגילים. אנשים שמדברים הרבה עם כל העולם בוחרים גם באפשרות הזו כי לא לכל אחד מותקנת תוכנת סקייפ במחשב אבל (כמעט) לכל אחד יש טלפון...

אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, יעל, ובעניין המספר, גם בשיחה בקו רגיל מופיע משהו כזה (בפעם הבאה אשים לב).
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
על הביקורת אין מה להגיד. אהבתי, כרגיל. על המספר שהופיע לאפרתי על הצג - מספר דומה (רק בן 5 ספרות) יופיע כשהמטלפן משתמש בטלפון באמצעות סקייפ.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, מיכל. המסר שוגר במייל פנימי.
מיכל (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי. את כותבת נפלא. את פשוט חייבת לגלות לנו, או לפחות לתת קישור, לספרים שלך.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
רונדו, תודה רבה לך, אני באמת מקווה שוורדון לא קורא את זה. אחרת, רק תתיישב במרצדס ופוף!
רונדו (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, הביקורת שלך הרבה יותר מוצלחת מהספר הנוסחתי והטיפשי הזה
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, שין שין, בכיף.
שין שין (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כיף של ביקורת.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קשה לכתוב ספר מתח טוב. כבר הרבה זמן אני מטפטפת באוזני כל מצקצקי הלשון שבזים לסוגה "כאילו" נחותה זו. ספר מתח משובח, כזה שהוא שילוב של תסבוכת רצינית, מתח ותהפוכות ושל כתיבה משובחת ואיפיון דמויות טוב, פשוט קשה מאוד לכתיבה. לכן לכל מגביהי האף, תפסיקו להתנשא.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קורא, לייק ללייק:-)
קורא כמעט הכול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חבל שאי אפשר לכתוב "אהבת" על תגובות נתי אהבתי את שלך...
מבטיחים לככב אותך כיאה, קדימה לעבודה.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מתי יוצא הספר מתח שלך? אני רוצה לקרוא ולקבל ממך שיחת טלפון:-)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אין לך מושג כמה בלשים בצד שלי! יש לי הסכם עם הסופרים שלהם: צ'יילד, ברקלי, פ.ד. ג'יימס, ורדון, ג'יימס, יו נסבו ועוד רבים וטובים, אם אני מככבת אותם כראוי ולועגת להם במינון מקובל, הבלשים שלהם יעמדו לצדי בכל מצב.
קורא כמעט הכול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי את אישה אמיצה (חכמה גדולה כשרייצ'ר בצד שלך)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עולם, לא לזלזל! זוהי שליטה כפולה, גם במתמטיקה וגם בעסקי מעורבב ומנוער.
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ידעתי שלא סתם כתבת 0014... מצדיע לשליטה שלך בלוח הכפל! מתנצל שאני עדיין ער, אבל הג'ט לג מכה בי...
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
דבל או סבן כפול 2 = 0014. אה, איך אני במתמטיקה???
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לתומי חשבתי ש"0014" הוא רמז קטן שהטמנת בסקירה שלך... לא זוכר בדיוק מה מופיע על הצג כשמצלצלים מחו"ל, אבל זה אכן מתחיל ב-00. אולי 007?
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נצחיה, כשמילותיך נעתקות זו כבר בעייה רצינית. נעמת לי מאוד בדברייך. אגב, מי שיקרא את הספר ויזהה באיזה ספר של צ'יילד מופיע אותו רעיון, ישלח לי בטובו דבר דואר וייקבל פרס קטן.
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עולם, תודה רבה! אכן, תיפח רוחי וייקחנו השד, אני באמת לא זוכרת מה מופיע על הצג כשמצלצלים מחו"ל אבל לאיזה רמז כיוונת?
נצחיה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נעתקו המילים מפי. סקירה מקסימה.
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לכל השדים והרוחות, איזה יופי של ביקורת! 0014? המממ. האם זה רמז למשהו?
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חני, תודה רבה לך!!!
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
את משעשעת בעלת דמיון פרוע,וחוש הומור מצויין פשוט נהדר לקרוא את הביקורת אפרת.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ