ספר טוב
 
		
		
		
			הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 ביוני, 2013
ע"י קורא כמעט הכול
		
		ע"י קורא כמעט הכול
כבר תקופה ארוכה אני פחות "מפספס" בבחירת הספרים שאני קורא. הרבה בזכות האתר הזה, מצאתי לי את קבוצת הקוראים שלמדתי לסמוך על המלצותיהם, ולרוב אני לא מתאכזב. אבל מה עושים כשהדעות חלוקות, חלק אוהבים וחלק לא? במצב הזה אני חוזר לשאלה: למה לא לקרוא ספר בנוני? התשובה המידית היא "בזבוז זמן". נאמר פה באחד הדיונים שנותרו לנו (מבחנת זמן) כ 2000 ספרים לקרוא, לא חבל לבזבז על כאלה שהם לא ממש טובים..? אז מה עושים? פשוט מאוד, את "עד שיום אחד" "קראתי" ב audio book, כך לא בזבזתי זמן יקר, להיפך יכולתי להנעים את זמני בנסיעה המייגעת לעבודה.
היו שכתבו שהספר לא ריגש אותם, ורוב הספר הזדהתי עם הרגשתם, באמת לא התרגשתי. היו שכתבו שצחקו ובכו, ובמשך רוב רובו של הספר יכולתי לאנפף לעצמי ולהגיד "בטח פה היא בכתה, כנראה פה פרצה בצחוק" אבל אני, אני לא בוכה אני לא צוחק, הספר עובר על ידי.
עד שיום אחד...
עד שיום אחד בהאזנה בדרך הביתה מהעבודה בעודי מאזין לספר (בקולו של ששון גבאי המצוין), פרץ מעיין דימעותי, וליבי התרכך והתחלתי לבכות ולבכות.
אז במבחן הדמעה הוא עמד יפה with flying colors. היו חזרות מעצבנות ומקביליות הסיפורים בין הדורות היתה כה סימטרית שכנראה שהייתה מניחה אפילו את דעתה של מינה המורה שלי מהתיכון למתמטיקה וגאומטריה. מקביליות יתר, ולא די בכך טורחות הדמויות להצביע לקורא העצל על מקביליות זו, למקרה שטחו עיניו מלראות.
כמה פעמים "מהביל" ניתן לכתוב בספר אחד? ואיך הכריכים של בית הספר של הילדים תמיד עם גבינה וקוביות מלפפונים.
רק אני צריך כל בוקר לחשוב מה ישמח את ילדי? ואיך לגוון להם? איך זה שרוחמה ששמעה בנושא הקולינרי יצא למרחוק לא מצליחה להתרומם מעבר לגבינה וקוביות מלפפונים כארוחה לילדים בבית ספר?
לסיכום:
במבחן האם שווה להשקיע בו שבוע שבועיים של קריאה? לא בטוח, אולי (עבר את מבחן הדמעות).
להאזין? בטח ובטח (אני מצאתי אותו לרכישה כ audio book ב I cast.
									13 קוראים אהבו את הביקורת
							
		
	
			טוקבקים
		
	
			
		+ הוסף תגובה
		
			
		
					
		
		| נתי ק. 
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						ההמלצות עליו מצטברות, תודה:-)
						
					 | |
| עולם 
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						אחלה ביקורת.
						לא שמעתי עוד אף פעם ספר אודיו. נראה לי שזו תהיה בעייה מבחינתי, כי לעתים קרובות יש משפטים או פסקאות שצריך להתעמק בהם, לקרוא אותם שוב ושוב, בגלל שהם עמוקים ו/או בגלל שהם מענגים. יעל - הלואי שהייתי יכול להבטיח שכל ספר שאקרא מעכשיו ועד עולם (הא הא) יהיה מעולה. זה נכון שאפשר לקבל "משהו" כמעט מכל ספר, אבל למה לא לקרוא ספרים ש"נותנים" לך יותר? ונכון, יש גם ספרים כל כך מצויינים שכדאי לקרוא אותם שוב ושוב מדי פעם, אבל אין סתירה בין הדברים.
					 | |
| נצחיה 
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						אני חייבת ציטוט:
						" מעולם לא הקשבתי בעבר לספר, ועלי להודות שזאת חוויה אחרת לגמרי. כשקוראים ספר, הסיפור מתרחש כולו בתוך הראש. כשמקשיבים לספר, נראה שהוא מתרחש בענן קטן סביב הראש, כמו כובע צמר פלומתי שנמשך מעל העיניים" (רובין סלואן,חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה, עמוד 239 שהגעתי אליו הרגע) | |
| קורא כמעט הכול
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						הבן הבכור שלי
						כבר 5 שנים בכול יום, אותו כריך פיתה. עם חמאה ו Marmite לא הצלחתי לגוון לו במאום. הילדים בסיפור עשו רושם של פחות בעייתיים באוכל | |
| מאורית 
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						אהבתי את הביקורת שלך ואהבתי את הביקורת על הביקורת  של yaelhar 
						
					 | |
| dushka
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						לי קצת קשה אם גישת ה'כמה ספרים נותרו לנו', 
						אני אוהבת, רחמנא ליצלן, לחזור לפעמים לקרוא בספרים שכבר קראתי ולפעמים יותר מפעמיים, שזה, במונחי ה'להספיק לפני שאמות' ממש בזבוז של זמן, מה גם שאופציית האודיו לא ממש מתאימה לקשב שלי. אמא שלי מאוד אהבה את הספר הזה ויש לה טעם משובח אבל היא מאוד נוסטלגית, ואני- הייתי מאוד רוצה לשמח את הבת שלי בכריכים מגוונים אבל היא מגבילה אותי לשתי אופציות ואף אחת מהן היא לא גבינה עם קוביות מלפפונים. | |
| קורא כמעט הכול
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						את מעלה סוגיה עמוקה למחשבה.
						אני אהגה בה ברשותך, לגבי האנשים אני תכף מסכים, לגבי האנלוגיה לספרים... עלי להמשיך לחשוב על זה תודה. | |
| yaelhar
					(לפני 12 שנים ו-4 חודשים) 
						ביקורת יפה.
						אני רק חולקת על הגישה ש"בזבוז של זמן" הוא לקרוא ספר בינוני.  אם הייתי יכולה להבטיח שעד סוף חיי אקרא רק ספרים מעולים, לא הייתי בוחרת בזה, כמו שלא הייתי בוחרת באפשרות שעד סוף חיי אחיה בין אנשים מעולים ולא אפגוש בינוניים בכלל. הגיוון הוא שמצמיח ולא האיכות והאחידות. | 
			
			13 הקוראים שאהבו את הביקורת
		
	
		 
		 
		 
			
 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		