ביקורת ספרותית על רופא לבן אלים שחורים - רפואת נפש מערבית בג'ונגל של אפריקה מאת אורי שורצמן
ספר מעולה

---

אתם מכירים את השאלה הילדותית הזו, שנשאלת בתכניות אירוח של חצות לילה, או לחלופין בנסיעה פקוקה במיוחד, עם ילדה סובלנית במיוחד. המראיינים מנסחים את זה בערך כך: "אם הייתה ניתנת לך הזדמנות לשוב בזמן, ולראות תקופה כלשהי בהיסטוריה, לחקור אותה במשך תקופה ולחזור לספר לנו, באיזו תקופה היית בוחר?!". התשובות, בדרך כלל ישקפו את האג'נדה של המשיב. סטודנט מרשים, ישאף לראות את רגע כיבוש הבסטיליה, רב וכומר ישאפו אל תקופות התנ"ך, לוחם-חירות יתגעגע אל מרתין-לותר-קינג, ומוסיקאי בינוני, לא יוותר על כרטיס כניסה למופעי הפריצה של פול מקרטני.

אז בא נדבר רגע על האופציה של המאמינים. על תקופת הנביאים, השדים, האותות והמופתים. לא הייתם רוצים לראות ים נבקע לגזרים; מצורעים נרפאים; מים ודגים מחולקים; ושדים מסולקים?! בכלל, האם חשבתם פעם, לאיפה נעלמו כל היצורים הללו שסייטו את חלומם הקולקטיבי של אבותינו ואבותיהם?! כמובן-כמובן, הכי קל, לתרץ בפשטות מתנשאת. לדחות ולגחך: הבל הבלים, הכול הבל.
כמי שמילא כריסו בסיפורי מופתים פנטסטיים, רוויי פולקלור ונעדרי גבולות: כרכרות מזנקות באוויר בקפיצת הדרך, מכשפות מסולקות על ידי שמות ומלאכים, ופריצים רשעים שמתים באיומות שבמיתות ובמכוערים שבייסורים, תמיד היו השאלות מציקות ומפריעות. האם אכן המרחב שלנו הצמיח את אותם סיפורים נהדרים? והיתה השאלה מנקרת ומעצבת, ועדיין.

לא תאמינו. בזמנינו, כן-כן במאה ה-21, ישנו מישהו שמצא את אותה מכונת-זמן, שהשיבה אותו אלפים לאחור. רופא מיוחד, איש של שליחות מדהימה, אורי שוורצמן שמו. הוא חזר לשם. לתרבות ההיא, שרואה את הכול במימד אחר לגמרי. הוא פגש במכשפות, הכיר את כוחן המופלא ואף מדד אותו בכלים מדעיים מודרניים. ולא, זאת לא פנטזיה נוספת. הוא עשה את זה. הוא היה שם, יש אפילו תמונות.

למי שמתייסר עם שאלות העל-טבעי, ומחפש עוד דרכים נוספות להבין את חוסר ההבנה, חובה לקרוא את הספר המצוין הזה. הניסוי של ד"ר שוורצמן מרתק בכל רגע. כמה הוגים והוזים, השחיזו כישרונות במאמץ ליצור פגישות ההיפותטיות בין דמויות קדמוניות כמו ישו ושליחיו, לבין פסיכיאטר מוסמך. בספר 'רופא לבן אילים שחורים' מסופר על מפגשים דומים, אלא שהם אכן התרחשו במציאות.
ניסתם לדמיין מה קורה לנביא אזורי שטועם כמה שבועות גלולות פרוז'ק? או מה מקורו של טקסט משובח בצרפתית מלוטשת, כשהוא יוצא מפיו של יליד מקומי שמעולם לא שמע את השפה? עד כמה מוחשיות דמויות של גמדים מתרוצצים בבהילות ומנגחים קירות? או התחבטתם פעם בשאלה, מה מועיל יותר כדור פסיכיאטרי, או ליטוף של מכשפה?

השאלות המפעימות הללו, הגיעו עטופות בדמויות חיות לשולחנו של הפסיכיאטר הישראלי אורי שוורצמן בשליחותו במעבה יערות הגשם של גאנה. ההתמודדות שלו, מתוך אהבה וחוסר התיימרות מפעימים. את מקצתם הוא כתב בראליסטיות מצוינת בספרו הנזכר.
לאנשי השחור-לבן, צפויה אכזבה. אין כאן פתרונות וודאיים. המחבר, מתרחק מכל ניסיון שכזה. הוא לא רואה את עצמו כשיר לשפוט. הוא רק צופה ומביט, מסייע במקום שאפשר, ומסתייע ברפואה המקומית במקום שאי אפשר.
מי שיחפש את הטיות השורש 'פרימיטיבי' בהקשר של התרבות המקומית דשם, לא ימצא. הספר לא מתיימר לקבוע מי הפרימיטיבי ומי המתקדם. הוא כמעט לא משווה, את זה עושה הקורא, בעדינות ובזהירות. בסופה של קריאה, נפתח פתח צר כחודו של מחט. שום דבר לא מוחלט.

ובכל זאת כדאי לקרוא. להרחיב תודעה, ואולי להבין עוד מעט מן העבר הקסום והמסתורי.

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על רופא לבן אלים שחורים - רפואת נפש מערבית בג'ונגל של אפריקה