ביקורת ספרותית על עד שיום אחד מאת שמי זרחין
ספר מעולה

---

Damn you, שמי זרחין!!! את מה שהספר הזה עשה לי, אני לא אשכח כל כך מהר. לתומי חשבתי שזה יהיה עוד ספר על התבגרות, קצת בסגנון של "בשבילה גיבורים עפים", מעט נוסטלגיה, סיפור אהבה בין שני ילדים שמתפרס על פני שנים רבות.
אבל הספר הזה היה כל כך הרבה יותר מזה. והוא ריגש אותי בעוצמה כזאת שלא חוויתי מעולם עם אף ספר אחר. שמי זרחין הוא אשף של מילים, ואיכשהו כל מה שכתב פשוט הצליח לקבל חיים בדמיון שלי. הצלחתי לדמיין את רוחמה האימא, ארוכה כמו עמוד חשמל, עם משקפיים ענקיים ופנים יפות, אבל שחוקות ועייפות מהחיים המורכבים שלה, שאומרת לבנים שלה: "אני משוגעת עליכם". הצלחתי לדמיין את רוברט האבא הקטן עם השיער הארוך. ובעיקר הצלחתי לדמיין את שלומי וחיליק, האחים בעלי הקשר המופלא, שהיו הרבה יותר מסתם אחים - שלומי, ממש כמו בסרט "הכוכבים של שלומי", שלקח על כתפיו הצנומות הרבה יותר מכפי שהיה צריך, הפך להיות מעין ילד "זקן" שמבשל עם אמו במטבח, רוקח מתכונים שמוחו הקודח המציא ודואג לחיליק אהוב נפשו. וחיליק, עם בריאותו הרופפת, שמקיף את עצמו מדי לילה בספרים מעלי אבק וממציא מילים וחרוזים ומלמד את שלומי על החיים. ואלה, הבת של השכנים, שנפשה תיקשר בנפשו של שלומי, וחנה אמה ניצולת השואה, ועוד כל כך הרבה דמויות צבעוניות ומצחיקות ועצובות, בטבריה של שנות ה-60' וה-70' וה-80'.
וגם כשהתיאורים בספר נשמעים לא מציאותיים, איכשהו הכול ביחד הופך להיות מציאותי.
קראתי את הספר הזה בשקיקה, עם דמעות בעיניים, עם חיוך, והתענגתי על כל עמוד. וברגע שסיימתי דפדפתי מיד אחורה, רפרפתי עליו שוב, התקשיתי להיפרד ממנו.
מבחינתי זה היה ספר פשוט מושלם, שהפך אותי לגמרי וגרם לי לחשוב עליו גם כשלא קראתי בו. ספר קסום, מרגש ומומלץ ביותר!

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על עד שיום אחד