דויד פואנקינוס

דויד פואנקינוס

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (113):
קראתי וממליצה!, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, ממתינים על המדף, ספרים שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, הספרים שקראתי כבר..., ספרים שאהבתי, יום אחד, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, רשימה, ספרים שקראתי ואהבתי, רוצה לקרוא, הספקתי בצבא, ספרים לקריאה, ספרות -תרגום, נחמד , מחכים שאקרא אותם, עוד ...
1.
כשאיבדה את אהבת חייה בתאונה ביקשה נטלי להניח לעצמה לבכות עד מוות. אבל לגוף, לנפש, לחיים רצונות משלהם ונטלי עומדת להפתיע, בעיקר את עצמה, ולגלות שגם היגון העמוק ביותר יכול להתחלף בתקווה. זהו סיפורה של אישה צעירה, של האובדן שחוותה ושל הגברים שאוהבים אותה. מאז ראה אור בצרפת נשבו מאות אלפי קוראים בקסמו של העדינות השנון והנוגה, והוא נמכר ביותר מ-700 אלף עותקים. זהו הרומן השמיני של דויד פוֹאֶנקינוֹס, שתורגם לעשרים שפות ועובד לסרט קולנוע עם אודרי טוטו בתפקיד נטלי. "סיפור האהבה הזה מענג כמו ממתק מוּכר שמפתיע בטעמים לא צפויים. הנס הזה מתחולל הודות לכתיבתו האלגנטית והסוחפת של פואנקינוס. ההומור, הרגש, אמנות הסטייה מן הנושא, ניפוץ הנוסחאות – פואנקינוס שוזר את כל אלה בווירטואוזיות. אין טעם להתנגד: העט שלו, שתועה במבוך הלבבות, יפגע בכם כמו חִצו של קופידון" – לֶה פיגארוֹ "הספר היפה הזה ראוי לשמו... סיפור האהבה כובש בסופו של דבר את משתתפיו כשם שהוא כובש את הקורא, אולי משום שהמחבר מצליח יותר מאי פעם באלכימיה של הכבד והקליל, של האסון והתקווה" – ל'אֶקספּרֶס...

2.
באותו רגע לא ידעתי עליה דבר. היא עדיין הייתה אישה אחת מתוך שלושה מיליארד נשים: אלמונית בחיי. כן, באותו רגע עוד לא ידעתי את שמה: לואיז. עוד לא ידעתי שהיא מורה בבית הספר הזה כבר שלוש שנים, ושהשנה היא המחנכת של כיתה ג'. לא ידעתי שהיא לומדת משחק, אבל תפרוש מזה בקרוב משום שהיא משוכנעת שאין לה כישרון... כשפסעה לעברי, לא ידעתי שהיא אוהבת בובות רוסיות ואת חודש אוקטובר. לא ידעתי גם שהיא אוהבת חצילים ואת פולין. לא ידעתי שהיו לה כמה קשרים, כולם מאכזבים, ושהיא התחילה לאבד סבלנות בציפייה לאהבה... אני בור גמור בכל העניינים האלה כעת, בפגישתנו הראשונה, כשהיא פוסעת לעברי ושואלת: "אפשר לעזור לך?" תחילתו של סיפור אהבה היא המקור לזיכרונות המפורטים ביותר, כותב גיבור המזכרות. וסופו של סיפור אהבה? בספרו העשירי שוזר דויד פואנקינוס, אחד הסופרים האהובים והמצליחים ביותר בצרפת היום, שרשרת בלתי נשכחת של זיכרונות אנושיים. וכמו בספרו הקודם והמצליח, "העדינות", הוא עושה זאת בכתיבה שופעת רגש והומור, כנות וסקרנות, כתיבה היוצאת מן הלב וחודרת אל הלב....

3.
זוכה פרס רנודו הצרפתי לשנת 2014 1940 . אירופה בוערת. שַרלוֹטֶה סַלוֹמוֹן נמלטת מברלין ומוצאת מקום מסתור בדרום צרפת. בהיותה אישה יהודייה צעירה, הרה, מנותקת מהעולם וטרופת געגועים למשפחתה ולעולמה הישן, היא מחפשת מקלט באהבתה הראשונה: הציור. הסופר הנודע דויד פואנקינוס )"העדינות"( מזמין את הקוראים למסע ספרותי נוגע ללב בעקבות חייה ויצירתה של סלומון, שהייתה הבטחה גדולה בשמי האמנות בברלין ונרצחה באושוויץ כשהיא בת עשרים ושש. המהדורה העברית כוללת ציורים נבחרים של שרלוטה מתוך יצירתה "חיים? או תיאטרון?", שנחשפה לעין הציבור רק בשנות השישים של המאה העשרים ונחלה הצלחה אמנותית רבה ברחבי העולם. "בנתיב החיים של שרלוטה הופיעו נשים וגברים — אולי מלאכים — שהאמינו בה. בעקבותיהם הגיע דויד פואנקינוס, שחולק לה כבוד באופן יפהפה" — לה פיגארו ...

4.
לפעמים גם האדם העמיד והסבלני ביותר נשבר. ולפעמים צריך להישבר כדי שיהיה אפשר לתקן. הכול מתחיל בכאב גב. הבדיקות הרפואיות לא מעלות כלום, אבל הכאב אינו מרפה. כמו נוכחותו המציקה של הקולגה הדורסני שהפך לבוס. כמו ההודעה של אליז, שהיא רוצה להתגרש. הבריאות, האהבה, העבודה, נראה שהכול מתמוטט. המסע של גיבור הספר אחר מה שמחולל את הכאב הופך למסע אל המקום שבו אפשר שוב לנשום, שבו אפשר שוב למצוא אהבה. אני מרגיש יותר טוב הוא ספרו השלישי המתורגם לעברית של דויד פואנקינוס, אחד הסופרים הצרפתים המצליחים ביותר, שפרץ לתודעה העולמית עם רב המכר העדינות. כבספריו הקודמים מצליח פואנקינוס, בשנינות מצחיקה ונוגעת ללב, לגעת באמיתות הבסיסיות של החיים והאהבה. "המשבר הוא הרסני ומשקם בעת ובעונה אחת. אופיו הבעייתי של הגיבור מרוכך באמצעות ההומור וטוב הלב שלו" לה פיגארו ...

5.
בגיל‭ ‬חמישים‭ ‬ברנאר‭ ‬מרגיש‭ ‬שכל‭ ‬חייו‭ ‬מתפרקים‭. ‬אשתו‭ ‬נטלי‭ ‬מבקשת‭ ‬פרידה‭ ‬זמנית‭; ‬אולי‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬כמו‭ ‬תייר‭ ‬בבית–מלון‭ ‬דווקא‭ ‬ימצאו‭ ‬חן‭ ‬בעיניו‭? ‬אליס‭ ‬בתו‭ ‬נוסעת‭ ‬לסאו–פאולו‭; ‬מה‭ ‬הסיכוי‭ ‬שהיא‭ ‬תחזור‭ ‬לפריז‭ ‬ולא‭ ‬תפגוש‭ ‬נגן‭ ‬בוסה–נובה‭ ‬שישכנע‭ ‬אותה‭ ‬להישאר‭ ‬בברזיל‭ ‬לנצח‭? ‬ונוסף‭ ‬על‭ ‬כך‭, ‬ברנאר‭ ‬נתקל‭ ‬בקשיים‭ ‬במקום‭ ‬העבודה‭. ‬הייתכן‭ ‬שלהיות‭ ‬איש‭ ‬הגון‭ ‬עם‭ ‬“פרצוף‭ ‬של‭ ‬בנקאי‮”‬‭ ‬הוא‭ ‬כבר‭ ‬לא‭ ‬יתרון‭ ‬כמו‭ ‬שהיה‭ ‬בשנות‭ ‬השמונים‭? ‬הוא‭ ‬עדיין‭ ‬לא‭ ‬מבין‭ ‬למה‭ ‬משמיצים‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬את‭ ‬העשור‭ ‬הזה‭ - ‬מצידו‭ ‬שנת‭ ‬1982‭ ‬יכלה‭ ‬להימשך‭ ‬לעד‭. ‬ואז‭ ‬ברנאר‭ ‬עושה‭ ‬את‭ ‬הדבר‭ ‬המטורף‭ ‬ביותר‭ ‬שאדם‭ ‬שפוי‭ ‬בן‭ ‬חמישים‭ ‬יכול‭ ‬לעשות‭ ‬‮–‬‭ ‬הוא‭ ‬חוזר‭ ‬לגור‭ ‬עם‭ ‬ההורים‭ ‬שלו‭. ‬בעודו‭ ‬מוקף‭ ‬בפוסטרים‭ ‬מצהיבים‭ ‬של‭ ‬“פינק‭ ‬פלויד‮”‬‭, ‬הוא‭ ‬תוהה‭ ‬אם‭ ‬החיים‭ ‬שלו‭ ‬יכולים‭ ‬להידרדר‭ ‬עוד‭. ‬ואולי‭ ‬הם‭ ‬בכלל‭ ‬עומדים‭ ‬להשתפר‭?‬‮ ‬ באמצעות‭ ‬הומור‭ ‬שנון‭ ‬ושמחת‭ ‬חיים‭ ‬מהולה‭ ‬בעצבות‭ ‬קיומית‭ ‬שוטח‭ ‬ברנאר‭ ‬בפני‭ ‬הקוראים‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬המחשבות‭ ‬והתובנות‭ ‬שלו‭ ‬על‭ ‬משפחה‭, ‬התבגרות‭, ‬בדידות‭ ‬ובעיקר‭ ‬על‭ ‬הדבר‭ ‬המשונה‭ ‬הזה‭ ‬שנקרא‭ ‬חיים‭.‬ ברנאר‭, ‬זה‭ ‬אני‭ ‬הוא‭ ‬ספרו‭ ‬החמישי‭ ‬המתורגם‭ ‬לעברית‭ ‬של‭ ‬דויד‭ ‬פואנקינוס‭, ‬אחד‭ ‬הסופרים‭ ‬הצרפתים‭ ‬המצליחים‭ ‬והאהובים‭. ‬קדמו‭ ‬לו‭ ‬רב–המכר‭ ‬‘העדינות‮’‬‭, ‬‘המזכרות‮’‬‭, ‬‘אני‭ ‬מרגיש‭ ‬יותר‭ ‬טוב‮’‬‭ ‬ו’שרלוטה’‭ ‬שראו‭ ‬אור‭ ‬בהוצאת‭ ‬“כתר‮”‬‭.‬ “בספרו‭ ‬החדש‭ ‬פואנקינוס‭ ‬מוכיח‭ ‬שהוא‭ ‬לעולם‭ ‬לא‭ ‬מאבד‭ ‬מהרעננות‭ ‬או‭ ‬מחוש‭ ‬ההומור‭ ‬המשובח‭ ‬שלו‭ ‬‮–‬‭ ‬גם‭ (‬ובעיקר‭) ‬כשהמצב‭ ‬נראה‭ ‬נואש‭.‬”‭ ‬ל’אקספרס...


בספר הזה גיליתי את דויד פואנקינוס. כתיבה נפלאה קולחת מחליקה בגרון. ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
בזמן שהקלישאות מחייכות אלינו ומספרות לנו שהירידה היא לצורך עליה, שמכל לימון אפשר לסחוט לימונדה טעימה ושתמיד אפשר למצוא אור בקצה המנהרה, ה... המשך לקרוא
39 אהבו · אהבתי · הגב
ספר חמוד ויחסית קליל, אולי החיים לא תמיד כאלה קלילים כמו בספר הזה, אבל אחרי הכל צריך גם לקחת את החיים בקלות :) אין לי הרבה מה לומר על הספר. נה... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הרי לכם מקרה קלאסי של דירוג 4.5. ברנאר בן 50 ועולמו קורס עליו : הנישואים, הבית, העבודה - הכל הולך. בצר לו הוא חוזר למקום היחיד שאמור לקבל אותו ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
הומור שחור שלפעמים עצוב וקשה ולא במיוחד מצחיק אבל כתוב טוב ומעניין.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
ספרות צרפתית חביבה עלי ובדר"כ אני מחפש לקרוא אותה. העדינות נמכר יפה בצרפת וגם בארץ שמו יצא לחיוב. ההתחלה היתה איכשהו מתקתקה מדי. פרנסואה ו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ