ביקורת ספרותית על העמדה מאת סטיבן קינג

---

זהו. היום סיימתי לקרוא את "העמדה", וחזרתי אל המציאות אחרי המסע הארוך בעולמו הקסום וההזוי של סטיבן קינג. והאמת? היה שווה. כמו טיול ארוך בחו"ל, באיזו מדינת עולם שלישי עם תרבות יוצאת דופן ואמצעים סניטאריים מינימאליים, ונופים עוצרי נשימה, ככה גם הספר הנהדר הזה, ובכלל - כל ספריו (הטובים) של סטיבן קינג. כי סטיבן קינג הוא קודם כל סופר של אווירה. הספרים שלו מציעים לקורא חוויה מסוג יוצא דופן, שונה לחלוטין מקריאה בספרים סולידיים יותר, אפילו אם הם מתשייכים לספרות הפנטזיה. קינג מוכר לקורא הזיה. ולאורך הקריאה אנחנו חווים מסע שמאתגר את החושים ואת השכל, באופנים שכמעט אף סופר לא מצליח ליצור, כך שהחוויה והתחושה נשארים איתנו גם הרבה אחרי הקריאה.
"העמדה" נפתח בתסריט אימים - וירוס קטלני שפותח במעבדה סודית של צבא ארצות הברית משתחרר, וגורם למותם של כמעט כל בני האדם. נותרים אנשים מעטים בלבד, שניחנו בחיסון טבעי לוירוס. אותם אנשים, המומים ומתאבלים על מות האנושות והציביליזציה, מגלים עד מהרה שמישהו קורא להם. בחלומותיהם מופיע בפניהם ברנש מפחיד למדי בשם רנדל פלאג, שמורה להם למצוא אותו ולהצטרף אליו. בחלומות אחרים הם פוגשים בקשישה כהת עור חביבה שמבקשת מהם שיבואו אליה. ברור למדי כי רנדל פלאג הוא רע, בעוד הקשישה (המכונה אימא אבגייל) היא טובה. כעת נותר לכל אחד לבחור, ולהחליט לאיזה מחנה הוא מצטרף.
אמריקה הישנה והטובה, שנחרבה כתוצאה מהוירוס הקטלני, הולכת ומשתנה לאורך הסיפור באופן פנטסטי, ונעשית דומה יותר ויותר ל"ארץ התיכונה" של טולקין מ"שר הטבעות" - ארץ קסומה עם קסם ממשי למדי וגם מפלצות ממשיות. בקיצור - חוקי המשחק השתנו.
העלילה המרתקת הולכת ומשתנה לאורך הספר ממה שמתחיל כרומן נבואי שמזהיר מפני סכנות כדוגמת נשק להשמדה המונית (במובן מסוים הספר מזהיר מכך לאורך כל העלילה) והופכת בהמשך לפנטסיה של ממש, בה הגיבורים, אנשים שהזהות שלהם וכל מה שמאפיין אותם קשורים בעולם הקודם - זמר רוקנרול, קאובוי שתקן, רוצח סדרתי, פרופסור לסוציולוגיה ועוד ועוד, צריכים להתאים את עצמם ולהשתנות בהתאם, בכדי לשרוד ביקום הפנטסטי שהולך ומתגבש.
הספר ארוך, ארוך מאוד. קינג מספר את הסיפור הארוך והפתלתל מעיניהן של מספר רב של דמויות, לכל אחת הסיפור האישי שלה. הדמויות עמוקות מאוד, רב גוניות.
בספר הזה מדגיש קינג את הרעיון הפילוסופי שמנחה אותו למעשה בכל ספריו - המאבק בין טוב לרע. כאן הרעיון הנו הבסיס לספר. מה משמעות הקיום? האם נולדנו כדי לעבוד איזה אל באופן עיוור? או פשוט כדי להנות עד שנמות? תשובתו של קינג פשוטה - כל אחד מאיתנו הנו כלי משחק במאבק קוסמי בין טוב לרע. כל אחד מאיתנו צריך לבחור, ולנקוט עמדה - האם אני טוב או האם אני רע. לכן אין ממש גיבור ראשי לסיפור, שכולל מגוון רחב של דמויות. הגיבור הוא הרעיון הפילוסופי, המאבק, העמדה שכל אחד קובע לעצמו.
מעריצי סטיבן קינג ההדוקים טוענים שזהו הטוב בספריו. אני נוטה להסכים עמם.
סטיבן קינג עצמו טען שרנדל פלאג, הרע המוחלט של הסיפור, הנו הנבל הרשע הטוב והמורכב ביותר שיצר אי פעם. אני, באופן אישי, התרשמתי יותר מפניווייז הליצן, הרשע מהספר "זה", שהפחיד אותי הרבה יותר וגרע שינה מעיני.
כך או כך, "העמדה" הוא ספר נהדר. הוא אמנם ארוך מאוד (מעל 1000 עמוד) ולעתים מדשדש, ואינו נטול חורים בעלילה וקטעי חוסר היגיון (אני יודע שזה ספר פנטזיה, אבל תאמינו לי - גם בפנטזיה יש היגיון). ואף על פי כן - זהו אחד הספרים הטובים שקראתי.
הספר נכנס לפנתיאון האישי שלי, ואני ממליץ עליו בחום.

» ביקורות נוספות של שומר היערות
» ביקורות נוספות על העמדה