ביקורת ספרותית על רק ילדים מאת פטי סמית
ספר מעולה

---

מאוד נהניתי לקרוא את הספר הכתוב כמין יומן בגוף ראשון המתאר אירועים ודמויות. מומלץ לחובבי הסיקסטיז וכל התרבות הנלווית. פטי סמית עברה מסלול מאוד מיוחד כאשר בגיל צעיר בעודה גרה בניו ג'רזי ילדה בן שנמסר לאימוץ ואז עברה לתפוח הגדול והחלה במסע ארוך מאוד מלווה בקשיים עצומים בעיקר כלכליים עד אשר הפכה כוכבת רוק בינלאומית. בספר אנו פוגשים דמויות רבות ומפורסמות מהתקופה שעם כולן היו לפטי קשרים מסוימים בזמן כזה או אחר כמו אנדי וורהול וחברותו בבניין הפקטורי, אלן גינסבורג, הנרי רולינס, ג'ניס גופלין, ג'ים מוריסון, גימי הנדריקס ועוד רבים מאוד מהתרבות הפופולרית האמריקאית שהיום נחשבים לאייקוני ענק. הספר קצר יחסית אבל מצאתי עצמי כל כמה דקות עושה חיפוש לגבי כל מיני שמות ומקומות כדי להרחיב את המידע. אולי באמת היה צריך בסוף הספר סוג של אינדקס שמות ומקומות. הספר ברובו מתרחש בניו יורק והוא גם שיר הלל לעיר ובמיוחד למנהטן ולמוסדות תרבות שהיו בה. בין היתר מתארת פטי את צ'לסי הוטל המפורסם. חלקים גדולים של הספר מתארים את יחסיה עם הצלם המפורסם רוברט מייפלתרופ שהצהיר באופן חריג דאז על היותו גיי ומת מאיידס בשנות השמונים. מי שמתעניין במה שנקרא מאחורי הקלעים של התקופה הסוערת הזו ובעיקר חובב מוזיקה ימצא עניין רב השאר לדעתי לוותר.

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על רק ילדים