ביקורת ספרותית על רעד - הזאבים של גרייס #1 מאת מגי סטיווטר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 באפריל, 2013
ע"י שונמית


התמוגגות. סטירה.
ככה אפשר לאפיין את הספר הזה.
לאידעת, אהבתי אותו, אבל היה בו משהו קצת מטריד.

*כחכוח* טוב, בוא נתחיל מההתחלה:
זה ספר שכיף לקרוא. הוא קולח, יש בו סיפור אהבה מאוד יפה. הדמות הראשית שלנו לא מדי מושלמת, וזה מצויין. יש גם את האי- מושגות, שזה הכי נפלא בספרים.
והנה מגיע הא-ב-ל. למה הם עד כדי כך מאוהבים? איך זה כזה נצחי? זה מוזר. וגרייס היא קצת מעצבנת, אני חייבת להודות, תעזרו לי להבין מה, כי אין לי בדיוק מושג מה. היא והאהבה שלהם, קצת מוזרים.

הוא ממש יפה, כיף לקרוא אותו, אבל לצערי אני חייבת להודות שהוא לא מיוחד. אין בו חידוש (מזכיר את דמדומים במקצת.) כשסיימתי אותו לא הרגשתי 'וואו' ששייך לספרים מיוחדים, אלא פשוט פיהקתי והלכתי לישון, עם מחשבה מתגנבת של "אהבה הזויה ומעוררת הערכה, בהחלט." אבל לא יותר מהרהור קל.
עוד דבר- יש בספר משהו מנומנם שהציק לי. אולי רק לי? אולי דמיינתי? אולי. אבל בעיירה הזאת נדמה שכלום לא קורה מלבדם, וזה קצת מוזר. כאילו זו רק עיירה של 5 משפחות. רגע, גם כמעט ואין תיאורים חוץ ממה שקורה להם! נכון. זה חבל, כי זה יכל להעשיר מאוד. (בדמדומים למשל, יכלתי פחות או יותר לדמיין מפה של המקום, כאן ממש לא.)

בקיצור- ספר שאי אפשר להניח מהידיים. יפה בהחלט. הדמויות והאהבה נחמדים לקריאה אבל קצת מעצבנים. העדר התיאורים מצליל את הספר בהמון שלבים, וחבל. אבל עם הכל, אני מחכה בקוצר רוח שיגיע השלישי לספריה... :)
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ