ביקורת ספרותית על פרקליט משנה - דיסמס הארדי #10 מאת ג'ון לסקואה
ספר בסדר

---

זה לא סיפור אלא ביקורת מזוית אחרת.

כשסיימתי את קריאתו של הספר "פרקליט משנה" שקלתי להסתפק בכך שאדרג אותו על פי איכותו ואוותר על כתיבת הביקורת שכן לא חשבתי שהספר ראוי להתייחסות יתרה. אלא שבמחשבה שנייה שיתכן ובאה מתוך בדיחות דעת או משובת בגרותי המתקדמת, החלטתי לנקוט בדרך אחרת.

ידוע לחלקכם שמפעם לפעם אני מרשה לעצמי להחריג בhקורת שאני כותב מדרך ההרגל ולתת לה ייחודיות משלה כך ש"תשובב" את נפש קוראה. כך נהגתי למשל בביקורות על "הכלב היהודי" ו"תולדות מלחמות היהודים ברומאים", כשכל ביקורת נכתבה בהתאמה לנשוא הביקורת.

לאחר שהחלטתי לנקוט בדרך הזו גם הפעם, "התייעצתי" בדמיוני עם אחד מגיבורי הספר שנבחר על ידי למשימה והעליתי בפניו את דעתי. "מצאתי" שהדמות הזו ראתה בהצעתי הזדמנות נדירה לביטוי עצמי ולכן חטפה את ההצעה בשתי ידיים. לאחר "סיעור מוחות משותף" וגירוד פדחת (איש איש לעצמו), אני מעלה כאן את דבריו ובמלואם:

שמי דיזמס הרדי. אני מוכר לקוראיו הנאמנים של הסופר ג'ון לסקואה כאחת הדמויות הקבועות והמועדפות עליו ברוב ספריו. למעשה את כל חברי הטובים ביותר, שלא לדבר על אשתי וצאצאיי, רכשתי לעצמי כפרי דמיונו הפורה. בדרכו זו זכיתי גם בקריירה המקצועית שלי שנבנתה יש מאין בתוך ספריו, וככל שרבו ספריו, כך ארכו ימיי והשתפרה רווחתי הכלכלית. היות והוא זה שברא אותי, ברי לי הדבר כי יש ביכולתו (ואפילו בגחמה בת רגע), להחליט שמיציתי את תוחלתי ולהעלים אותי אחת ולתמיד בהשבתת קולמוס. מכאן יובן שיש לדבר השפעה לא קטנה על מידת הזהירות שאנקוט בה בביקורת שלי. ביחד אם זאת בכוונתי לעשות את עבודתי נאמנה ובכל הרגישות הדרושה.

גם לדעתי יש טעם לדבר שמפעם לפעם תכתב ביקורת לספר (ולספר זה בפרט), ודווקא מנקודת מבטם של השוכנים בין דפיו. גם לנו יש מה לומר, לקלס, לקלל ולגחך. כך גם על טיב כתיבת העלילה על ידי הסופר שהרי בנפשנו הדבר וכי יש בפינו רבות על מידת הדיוק בתיאור אירועים. כך גם באשר לעריכת הספרים שיש בה כדי להשפיע על הבנת מעשינו או דברינו או אמינותנו ואפילו לעשות את ההבדל בין קניית מקום בלב הקורא, או לחלופין לרצונו להטיח אותנו על הרצפה ברוב תסכול. זאת גם ובכלל באשר לדעתנו על הקורא עצמו שמשום מה יוצא תמיד גם צודק וגם חף (לכאורה) מפניות של טעם אישי מכל בקורת שיצאה אי פעם תחת ידיו.

על זאת יש להוסיף שאנו הם אלה שעשינו את כל שטווה עבורנו הסופר, שהסתכנו אל מול רוצח, שפעלנו ימים כלילות לפתרון תעלומה. לכן, ומתוך רצון לנצל את ההזדמנות שנתן בידינו בן אסתר ובשמם של שותפיי לעלילה, אני נוטל על עצמי את המשימה בתקוה שאצדיק את האמון שניתן בי.

על הספר:
זהו עוד סיפור בנלי בו מנסה המחבר להביא את סיפורו של נער שנחשד ברצח כפול כשכל הנסיבות מופנות לרעתו, עד כי די היה בהן כדי להרשיעו בוודאות במעשה הרצח. תפקידי בספר הוא לשמש כפרקליט משנה שהצטרף למערך ההגנה של הנער, כדי לחפש בעזרת פרקליטה צעירה שהצליחה לסבך את העניינים, את הדרך לגלות אם אכן כך פני הדברים. העלילה מתפתלת בין אירועים שונים ומשלבת בתוכה גם מתח מיני רך ושולי בין ההגנה לתביעה. על פי הנחייה שקיבלתי מחבריי, לא אוכל להרחיב מעבר לכך על התוכן שמא אפגע בקוראים עתידיים.

עלי להודות בכנות שהשתתפתי בעבר בעלילות מרתקות יותר וגם אמינות יותר בספריו של ג'ון לסקואה. זו הסיבה שחשתי כי בספר הזה מעשיי ודבריי הנם מאולצים יותר מאשר טבעיים, דבר שגרם לי לאכזבת מה מתוצאת המוגמר. להגנתי והגנת חבריי אוכל רק להצדיק את עצמנו בכך שכל צעד שעשינו, הוכתב לנו על ידי המחבר וללא יכולת עוררין. ביחד עם זאת (ומתוך מחשבה על עתידי) עלי להוסיף שמניסיוני הדבר הנו מקרי ביותר ואין לי כל צל של ספק שעוד יזדמן לנו להשתפר בהרבה כבר בספר הבא.

לטובת הסופר אוכל לומר שהצליח לסנכרן את הפעילות שלי ושל חברי בספור באופן שישמור על זרימת הספור במידה סבירה מבלי שישאיר תהיות על פרטים שנשארו על אם דרך הסיפור, אך לא יותר מכך.

באשר לקורא בן אסתר (ואני מקווה שיקבל את דבריי כבקורת בונה): ראשית, אין סיבה שיבחר שעות מוזרות לקריאת ספרים שכן לדעתי יש בדבר הזה כדי לפגום במידת הריכוז שלו ומכך גם בכושר שיפוטו כמבקר. כפועל יוצא מכך יש לציין גם את מידת אי התחשבותו בנו, גיבורי הספר, שהרי גם לנו מגיעה מנוחה במידה הראויה ובשעות הסבירות. כמו כן הייתי מציע לו לשמור את דעתו על הספר לעצמו עד תום הקריאה ובמיוחד בספר מסוג זה. ידוע לכל בר בי רב שברצות המחבר ועל פי שקול דעתו, עשויה להתרחש בעלילה תפנית מפתיעה שיש בה כדי להפוך את דעתו על פניה. אני יודע שדעתו מהספר אינה נוחה במיוחד וכי הוא מתלבט בין שני כוכבים לשלושה, אלא שלדעתי אסור היה לו להגיע למסקנה כל שהיא בטרם הגיע עד לשורה האחרונה.

לצורך הבהרה בלבד: אין לראות בהערתי זו התרעת ספויילר שאכן יש בספר תפנית שכזו.

ולסיום אוסיף גם שעל אף שהביקורת לספר זה היא שלי ושלי בלבד, אני חושב שיש מקום לאפשר לבן אסתר להוסיף כמה מילים משלו, מה גם שממילא סיימתי את דברי. תודה לכולכם על תשומת הלב ואני מפנה את הזירה לבן אסתר:

תודה לך הרדי על שהשבת לי את זכות הביטוי ובכוונתי לנצלה בבוטות הראויה.
אני כמעט וחש שהגולם קם על יוצרו. נתתי להרדי דיזמאס פתחון פה ומצאתי את עצמי מבוקר ונזוף. מוטב לו שידע כי שעות הקריאה העומדות לרשותי הן אלה הנותרות אחרי שאני עושה לביתי ומכך גם באה יכולתי להשקיע ברכישת הספרים שהוא גיבורם. אי לכך אני מצפה שידע להעריך את העובדה כי בזכות שכמותי בא גם הצידוק לקיומו.

רק על תעוזתו הנלוזה היה זוכה מידי לכוכב אחד בלבד, אלא שחבריו אחרים עשו את עבודתם ושתקו נאמנה ולכן אני דן את הספר לשלושה כוכבים תמימים, אף כי בהסתייגות רועמת.



» ביקורות נוספות של בן אסתר
» ביקורות נוספות על פרקליט משנה - דיסמס הארדי #10