ביקורת ספרותית על כפירי אריות מאת אירוין (אירווין) שו (שאו)
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 ביולי, 2013
ע"י בן אסתר


לפני כשנה בקרנו רעייתי ואני בדרום דקוטה שבארה"ב ובין השאר גם באתר מאונט ראשמור המוכר לכל בעיקר בשל ארבעת ראשי הנשיאים המפוסלים בסלע האדיר שבראש ההר.

עם ערב שבנו מחדש לאותו אתר כדי לצפות בטקס מרגש ומיוחד לכבודם של ווטראנים מוותיקי הלוחמים בזירות הקרב השונות של מלחמות ארצם במהלך ימי חייהם, טקס שהתנהל על פי המיטב שבמסורת האמריקאית. הוותיקים מבין המוזמנים לעלות ולעמוד על הבמה או בשיבתם על כיסאות הנכים, התקרבו בגילם לעת האירוע לשנות התשעים לחייהם לאחר שאת בחרותם העבירו בקרבות מלחמת העולם השנייה, המלחמה אשר שמתוך נימי אירועיה צפו ועלו לאור סיפורי מלחמה לאין ספור, כמו גם תוכנו של הספר העומד לסקירה בפינה הזו.

האירוע המרשים כלל את תיאור חזונם של הנשיאים שדיוקניהם המפוסלים והמוארים השקיפו מעלינו ואת מידת הצלחתם להצעיד את אמריקה ברוחו של אותו חזון. הטקס הסתיים בשירת ההמנון מפי הקהל, כשמתוכם כל מי ששירת אי פעם בצבא ארצות, בין אם מתוך קהל הצופים ובין אם מבין המוזמנים שעל הבמה, ניצב דום ומצדיע לדגל המורד לאטו. לסיום קופל הדגל ברוב טקס והדר ונמסר למשמרת תמיד לידיו אל ווטראן ישיש ונכה שזכה באותו רגע בכבוד שאולי לא זכה לו בימים הנכונים.

מאז אותו ביקור עברו תחת ידי כשלושים ספרים. כישלוני היחסי בבחירה הספרים האחרונים שבהם, לא הביא אותי להפסיק את קריאתם וביחד עם זאת כמעט ולא הותיר בי כל חותם. היות וכך, בחרתי בדרך הקלה והמבטיחה ושבתי לאסופת הספרים "אדם בקו האש", סידרה שבחירה מתוכה מבטיחה כמעט תמיד שאצא עם טעם טוב בלב ובחוויית קריאה שנשארת איתי לאורך זמן. הפעם בחרתי בספר "כפירי אריות" של הסופר אירווינג שאו.

הספר מתמקד בשלוש דמויות ומלווה אותן מהימים של טרם פרוץ המלחמה, בהיותן עדיין בעמדת המוצא שלהן לשנים הבאות לבוא. אותם שלושה כמו רוב חבריהם לא היו יותר מאשר גרגירי חול בשעון מלחמת העולם. כל אחד מהם ייצג באופן כלשהו דמות אופיינית לחוגרים ששרתו בצבאות השונים.


הספר המביא את סיפורם של השלושה ומציגו בהקבלה לאורך העלילה כולה. בתוך כך הוא מכיל את נקודות ההשקה קדומות שהיו להם בין אם מדעת ובין שלא, עד הגיען לאותו מפגש גורלי בין שלושתם, מפגש בו גוזר הסופר הכיצד תסתיים העלילה עבור מי מגיבוריה באבחה האופיינית למקום ולאירועים.

מתחילת שרותם מוצאים השלושה שהרצון הטוב והשאיפה לשרת, באלה בלבד לא די. חלק ניכר מהסובבים אתם מביאים אתם גישות ותובנות אחרות לגמרי מאשר שלהם. והבדלים אלה יוצרים קונפליקטים פנימיים וחיצוניים ועם זאת את הדרכים שלהם להתמודדות בקשיים שנובעים מכך, בין אם בהכלה בתוך נפשם באופן כזה או אחר ובין אם בהתרסה.

על אף ששם הספר מרמז על מי ש"מאריות גברו" הרי שמדובר בחיילים שעשו את שנדרש מהם תוך התגברות על קשייהם, תוך מאמץ לעשות ככל יכולתם הפיזית והנפשית את מה שהם רואים כנכון ראוי ומצופה מהם מאחרים ומעצמם. זאת גם בהשפעת העובדה שמדובר בחיילים רגילים שהדברים ש"ראו" בטרם התגייסו, בהחלט לא תאמו למציאות אליה "נטחנו" בכור ההיתוך של הכנת חיילים למשימותיהם

שם במקומות הקשים הללו חברות והישרדות אלה מושגים שכרוכים האחד באחר, לכן היכולת להמשיך לפעול על פי הנכון לעשותו ברגעים הקשים, מה גם שלידו עשוי לקרות שמוטל רעו המת שאכל אתו בבוקר זה "מאותו מסטינג", או חברו האחר שמוטל זועק כשהוא מנסה להשיב את קרביו לתוך בטנו. במצבים שכאלה להמשיך הלאה כמו בשגרה זה רק עניין ל"כפירי אריות", לאלה שמרחיקים אל מעבר להכרתם את נפש האדם שבהם ומקרבים אותה לנפש החיה ואפילו כשהיא שכולה.

ביחד עם זאת אין בתיאור פעולותיהם של השלושה כל גבורה או תעוזת יתר, להפך מכך. הסופר מבאם לייצג את האנטי גיבורים הנקלעים למצבים שאין להם שום שליטה עליהם וברגעים אלה הם הופכים לכפירי אריות בחתירה לבצוע המשימה אך גם בהיבט של היחלצות ממלכודת תוך עשיית המעשה הנכון לעצמם. יש בדמויות ניגוד חריף בין הדרך בה הם רואים את עצמם משתלבים במהלכים בהם הם מעורבים לבין מעשיהם בפועל.


אם אני מנסה להבין סיבה נוספת לקשר בין שמו של הספר "כפירי אריות" לבין תוכנו, הרי שהדבר מחזיר אותי ל"מאונט ראשמור", אל אותם וטראנים שניצבו שם נושאים עדיין בלבם את אירועי אותה תקופה שמי מהם תרם בה יותר או פחות אם בכלל. בהצדעתם הם ייצגו את חבריהם שלולא היו כפירי אריות, הרי שלא בהכרח זו הייתה תוצאתה הסופית של המלחמה. עבור עמיהם היו דיסטל מעברו הגרמני של המתרס ונח ומייקל מעברו האחר, לא פחות מכפירי אריות.

הספר כתוב היטב ומביא את האירועים בצורה ראלית וקצבית, כך גם באשר להצגת אופיים ונוהגם של גיבוריו. ניכר שהסופר היה מצויד היטב בידע הנחוץ לכתיבתו בין אם מתוך חווייתו האישית ובין אם ממקור אחר. בהחלט נהניתי לקרוא אותו.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ