בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 במרץ, 2013
ע"י סדן
ע"י סדן
אינני יודע מה זה עלה בדעתי כשהתחלתי לקרוא את סיפרה של איילת גונדר גושן "לילה אחד, מרקוביץ"
ההצדקה היחידה שיש לי לכך שהוא שהוא פשוט נמצא אצלי בבבית...
מדובר בעלילה הנרקמת לכאורה בארץ ישראל של תקופת המנדט. אלא שאותה ארץ ישראל שהמחברת מתעקשת לקרוא לה משום-מה פלשתינה - (דווקא אנשי "היישוב" של אז קראו לה במפורש "ארץ ישראל" ו"פלשתינה" היה השם הבריטי )
- היא ארץ ישראל ערטילאית בלתי קיימת שכל קשר בינה לארץ ישראל המציאותית של תקופת המנדט הוא מקרי בהחלט.
זוהי ארץ ישראל שבה אנשים ונשים עסוקים בה כל הזמן באהבהבים. אנחנו כמעט לא מקבלים רמזים אפילו לעובדות הפשוטות של החיים: למשל אנשים היו זקוקים לעבודה בכדי להתפרנס וגם קצוות מסוימים המתוארים כאן שיש בהם גרעין כלשהו של אמת כמו העניין של "נישואים פיקטיביים" יוצאים פה מעוותים ובטוח שלעולם לא היו קורים במציאות. למען האמת חשבתי בתחילה שמדובר בפרודיה כי יש פה ניסיון מסוים של הומור. אבל גם כך המשפטים בנויים בתנופה של הגזמות פראיות. לדוגמה: "ולמרות שידע שהוואגינה של בנות אירופה צחיחה כערבות סיביר" (עמ' 26)
או דוגמה אחרת: "בחיוורונה נראתה להם בלה כגוויה שהרבנים עומדים עליה בטהרתה"... אתם מבינים? היא לא סתם חיוורת היא גוויה ולא עוד אלא שהרבנים וכו... (עמ' 67 ) לאחר מכן חשבתי שאולי ניסתה פה המחברת ליצור משהו בסגנון של אותה עיר אגדתית המתוארת ב"מאה שנים של בדידות" של מרקז
אלא שלצערי הניסיון הזה לא עלה יפה. הדמויות בסיפור לדעתי ממש שטוחות ולא מעניינות וגם כשהן עושות מעשים יוצאי דופן כמו אחד הגיבורים שממלא למשל את ביתו בתפוזים כמו במחסן – לא רק שאין לכך הסבר, זה פשוט לא מעניין! וכך הפסקתי את הקריאה בספר הזה כי חבל לי על זמני היקר. ורק תמהני על ועדת פרס ספיר שראתה לנכון להעניק לו את פרס "ספר הביכורים". לו מישהו בכלל היה שואל אותי (ואין סיכוי לכך) הייתי ממליץ למחברת לחפש לה עיסוק אחר.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
נטעלי -המשוררת שכתבה על תפוח זהב הייתה ד. רביקוביץ. באשר לביקורת - כמה נפלא אפשר לכתוב
קטילה אלגנטית שכזאת. אהבתי ,אתה לא מאכזב גם בביקורות חיוביות וגם בשליליות. באשר לפרס ספיר זו לא הפעם הראשונה שאני חושבת שלבחירתם אין ביסוס במציאות .
|
|
|
DD
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
דוידי, אתה צודק. ודאי היו עוד משוררים שכתבו על כך. אני בהחלט זוכר את האזכורים התכופים של תפוזים
כמאפיינים את הארץ בספרות ובשירת הימים ההם.
|
|
|
בן אסתר
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
באשר לוועד פרס ספיר - מסתבר שדברים שרואים מכאן, עלומים לעין משם.
|
|
|
דוידי
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
אולי
כוונתך לאהבת תפוח הזהב של רביקוביץ
|
|
|
נטעלי
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
מוזר - זו הביקורת השלילית הראשונה שאני שומעת על הספר הזה.
בפורום "ספרים" של Ynet
שיבחו אותו מאוד וגם קוראים שאני מעריכה את דעתם המליצו לי עליו בחום. כנראה שאצטרך לקרוא בעצמי ולשפוט. אגב, מילוי הבית בתפוזים יכול להתפרש כמילוי חוסר והרי התפוז הוא פרי כ"כ אופייני לארץ, במיוחד בימים ההם (מי היתה המשוררת שכתבה על תפוחי זהב? מנסה להיזכר) |
|
|
קוראת הכל
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
קטילה יפה, מנומקת ומשכנעת ביותר.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
