ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 22 בפברואר, 2013
ע"י מגדת העתידות
ע"י מגדת העתידות
~ספויילרים. גם על "מחוננת".~
התחלתי לכתוב ביקורת ואז הלכתי. ואז היא נעלמה. ואני לא זוכרת איך התחלתי אותה. והיא הייתה כל כך טובה, והביקורת הזאת לא תצליח להשתוות אליה! זה כל כך עצוב :(
עולם אכזר.
אבל אין זמן להתאבל על הביקורת שנמחקה, אני צריכה לכתוב אחת חדשה לפני שגם אותה אצטרך לעזוב!
"מה המשך למחוננת? זה נגמר! לק מת, פו וקטסה מאוהבים, מה כבר אפשר להוסיף?!"
אז זהו, שלא היה מה להוסיף, אבל משום מה עדיין האמנתי שזה אמור להיות המשך לספר הקודם. הבנתי שלא כשקלטתי שאש זה שם, ואז הבנתי שאולי כדאי שאקרא את התקציר.
עוד אחת שמתאבת את כוחותיה הנוראיים. איזו מקוריות.
בכל מקרה, אחרי שהשלמתי עם העניין שקטסה ופו והבחור עם השיער הכחול שכל כך אהבתי לא יופיעו גם פה, השאלתי את הספר וקראתי אותו באותו ערב.
ההתחלה הייתה די... מבלבלת. אבל בכל זאת היא די תאמה את הציפיות שלי. אש נראתה לי די דומה לקטסה, והתחלתי לחבב את האופי שלה (ואת השיער שלה) והעובדה שאין לי מושג איך היא מתקשרת לשבע הממלכות נשכחה אי שם מאחור עם הסיפור של לק (שהיה הדמות האהובה עליי בספר הזה 3: היה מצחיק לקרוא את הקטע שבו הסוסה של אש בעטה לו בעין).
אבל אחרי הפרק הראשון, כשהבנתי מי זה קשת והכל הסתדר לי קצת יותר, התחלתי להשתעמם. הגיאיות זה מקום מעצבן ולא משתווה לשבע הממלכות, ואש נהייתה מעצבנת אפילו יותר מקטסה- שהייתה ממש כמו גיבורת על במהלך כל הספר הראשון. ולא כמו ב"מחוננת", לא הצלחתי למצוא שום דבר שיגרום לי להמשיך לקרוא את הספר הזה חוץ מהעובדה שהוא שוכב ליד המיטה שלי כל היום ומתגרה בי.
הכתיבה של הסופרת באמת מעולה, והתיאורים שלה גורמים לך להרגיש כאילו אתה באמת בגאיות, והיא יודעת איך לגרום לך להיות עצוב (אהמהמוותשלקשתאהמ) אבל... היה משהו משונה ומתיש בספר הזה. לא הצלחתי להישאב אליו כמו שנשאבתי לספרים אחרים.
הספר די נחמד, אבל עדיף להשאיל אותו מאשר לבזבז עליו כסף.
מייטי♥
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
