ביקורת ספרותית על סולאר מאת איאן מקיואן
ספר מעולה

---

מייקל בירד כמשל.

מייקל הוא מדען המודע היטב לצורך הנואש של האנושות למצוא מקור אנרגיה חלופית ,ברת קיימא. אכן הוא נרתם למאמץ, יותר מתוך שיקולים אנוכיים ותוך ניצול הזדמנות בגבול הנוכלות, ששיחקה לידיו.
אבל מה ,מייקל כלוא בחולשותיו מהם הוא לא יכול לפרוץ ויתכן שגם לא רוצה ,חיי בהדחקה או אולי בהכחשה ,בסופו של יום הוא לא מצליח להתרומם .
מייקל לא רוצה ילדים והוא יודע למה ,ילדים זה מחויבות ואחריות ,הבת היחידה שלו באה במרמה ובנגוד לרצונו.
מייקל הוא נהנתן עלוב ההולך ומזדקן הולך ומשמין הולך ומסתאב ,חסר אמינות, רודף כבוד ומנופח אגו אך יחד עם זה, מניפולטור מבריק שיודע למנף את הקלפים שבם הוא מחזיק וכמו עוף החול מצליח שוב ושוב להפתיע ולצמוח מחורבותיו הוא ,עד הקריסה הבאה שהיא עמוקה יותר ובעקבותיה גם נקודת התחלה נמוכה יותר, מעין זיג זג במגמת שקיעה.
מפתיע ביותר להיווכח שמייקל לא נישבר ,הנחישות להצליח היא הדגל והסמל שלו ומפתיע לא פחות לראות את עדת המעריצות המאוהבות בו ,מה הן מוצאות בו ? לא נאמנות לא אמינות ולא צורה אבל כן מתנות, מסעדות ומה עוד ? האם מייקל הצליח לפצח איזה קוד נוסף לאיינשטיין-בירד?

מייקל בירד הוא אנחנו.
האין אנו חיים בהכחשה או בהדחקה קטלנית לנוכח האיום שלפתחנו ?
האין אנו הולכים משמינים וסובאים על חשבון העולם שסביבנו על החי והצומח שבו ההולך ונכחד?
האין אנו מבזבזים משאבים גזולים על כבוד ,אגו ושאר ירקות ?
האין אנו נכשלים שוב ושוב בלהבטיח את עתיד צאצאינו ?!! למה באמת מייקל לא רוצה ילדים האם מייקל בירד יודע משהו שאנחנו לא מבינים?

חומר למחשבה בספר מבריק ומרתק.

» ביקורות נוספות של חנן
» ביקורות נוספות על סולאר