ביקורת ספרותית על ג'וליוס וינסום מאת ג'רארד דונובן

---

הסולם של חנן
☺☺ האם השכלת
☺☺ האם נהנית
☺☺☺☺ האם סבלת
☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺ האם האהבה עוברת
☺☺☺ האם הקרבת העצים לצורך ההדפסה ,נסלחת.
☺ האם הספר ישרוד ל עשרים שנה

מתוך הספר
" בוקר אחד ירדתי מאחד השבילים האסורים ומצאתי מלתעות ברזל חלודות קשורות לעץ בשרשרת ונעוצות ברגל...החיה דרכה על מלכודת ציידים מוסתרת, ונגסה תחילה בבשר ובגידים של עצמה אחר כך בעצמות, עד שקרעה את עצמה מהמלכודת . חיות שלא מצליחות להשתחרר, אמר, מושכות ומושכות כמה ימים עד שהרעב גובר על הכאב ... עד שהן זוכות להגיע למוות ולמנוחה."
הקטע המובא כאן הוא כמו סכין המפלחת את בית החזה ולאחר מכן מסתובבת וכורעת את נשמתך.
האם באמת קיים דבר כזה ,האם יצור חי שאינו אדם מסוגל לכזה מעשה מחריד?
אינני יודע ,אבל מרגע שקראתי זאת צפו ועלו בי רגשות קשים של זעם ,חוסר אונים ,רצון עז לנקמה ואפסות ,סוג של טלטלה מעגלית שמפרקת אותך לאטומים.
מעבר לחומרים מעוררי הנקם יש בספר גודש של תאורי קור, שירה ושקספיר .
אין זה ספר משובח ,הוא כתוב או אולי מתורגם באופן לא לגמרי ברור ,לא פעם מצאתי את עצמי קורא משפט מספר פעמים כדי לנסות ולהבין למה התכוון הכותב אך לבסוף הסתפקתי בניחוש.
התחושה שהיה כאן ניסיון לרקוח משהו מיוחד שרק בחלקו הצליח.

» ביקורות נוספות של חנן
» ביקורות נוספות על ג'וליוס וינסום