ביקורת ספרותית על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1 מאת רנסום ריגס
ספר מעולה

---

"אמה בלום, מצת אנושי, הוריה נטשו אותה בקרקס אחרי שלא הצליחו למכור אותה לשום קרקס. ברונווין ברנטלי, השור הזועם, טועמת הדם, לא הייתה ערה לכוחה עד הלילה שבו פיצחה לאבא החורג הדפוק שלה את המפרקת. אינוק אוקונור, מקים המתים, בן למשפחת קברנים שהתקשו להבין למה הלקוחות שלהם קמים ומסתלקים. וג'ייקוב. איזה חברים משונים רכשת לך בזמן האחרון."
אני דווקא מקנאה בג'ייקוב על החברים שלו.

ג'ייקוב פורטמן, נער יהודי מפלורידה, נוסע לבקר את סבא שלו ומוצא אותו מת ביער. הוא נשלח אל פסיכולוג שמנסה לשכנע אותו ששום דבר לא קרה.
ביום ההולדת שלו, הוא מחליט שייסע לאי עליו גר סבא שלו כשהיה צעיר.

באי הוא מוצא שער, "לולאה", ומעבר ללולאה את אמה, החברה של סבא שלו, פיירומאנית פרנואידית; את יו, שמגדל בתוכו כוורת דבורים; את אוליב, שעומדת על הקרקע רק בעזרת נעלי עופרת; את מילרד, נער רואה ובלתי-נראה; את קלייר, הילדה עם הפה האחורי; את ברונווין, הילדה החזקה בסוונסי; את אינוק, הנער שיכול להעביר חיים מיצור אחד לאחר; הוראס, הנביא המקומי, ואת כל הילדים המשונים שסבו פגש בעבר.
הוא פוגש גם את אלמה לפיי פרגרין, מנהלת המעון משנת-הצורה.

בואו נגיד שילדה פחדנית כמוני לא הייתה צריכה לקרוא את זה, אבל שרדתי, אז אני סבבה.

» ביקורות נוספות של Maddie Lautner
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1