ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 5 בינואר, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
יש משהו בהורות למתבגרים שמוריד קשות את הביטחון העצמי. ממושא הערצה אי-אז בימים עברו, הפכתי להיות זאת שלא מבינה, שלא יודעת, שאפילו לא משתמשת באייפון. הוכחות לנחיתותי קמות על כל צעד ושעל. וההאשמה הגדולה מכולם: "את ממש זקנה". זקנה? אני?? מה פתאום??? אמנם שירים מהאייטיז מעוררים בי נוסטלגיה עזה, ותיכון סיימתי בשנת 91, כלומר 1991, אבל זה לא אומר שאני זקנה. זה אומר שאני צעירה ונלהבת בשנת הארבעים לחיי.
ואז לקחתי את הספר הזה לידיים שלי. מהספריה, ברור שמהספריה. ראיתי אותו על המדף של הרכישות האחרונות, עוד טרם נעטף והודבק במדבקות קטלוגיות שונות, והתמונה שעל הכריכה שבתה את ליבי. ביקשתי מהספרנית שתשמור לי אותו, וביום חמישי קיבלתי אותו לידי. בשבת התיישבתי על הספה לקרוא. לידי ישבה טל, שהיא הבת הקטנה ביותר שלי, והיחידה שטרם הגיעה לגיל ההתבגרות, ועל כן עדיין מעריכה את החכמה של אמא שלה. טל קראה את מנהרת הזמן 54, ואני פצחתי בקריאת הספר. הי, אמרתי לטל, את יודעת מה? גם בספר שלי יש מנהרת זמן. צחוקים.
טוב, לא ממש מנהרת זמן, אלא לולאה של זמן מוקפא, משהו שקצת מזכיר את הסרט "לקום אתמול בבוקר". וקצת לא. ג'ייקוב מנסה להירגע מהסיוטים שתקפו אותו לאחר מותו האלים של סבו אייברהם, ונוסע לאי קטן בוויילס, המחוז הקסום של זכרונות הסב, ומקום שלפי סיפורי הילדות שסיפר בו ג'ייקוב נמצאים בו ילדים עם כוחות קסומים. וזו היתה הנקודה שבה הצטערתי שאין לי אישית מכונת זמן, כזאת שתעביר אותי עשרים וחמש שנים אחורה. זה ספר נוער, וככזה הייתי מאוד נהנית ממנו בגיל 14 או 15. כיום אני מבוגרת מדי, צינית מדי, ומאחורי ותק ספרות מד"ב גדול מדי. זה לא ממש מד"ב, כי העיסוק בזמן שטחי ולא נטול חסרונות. זה לא סוריאליזם, כי בניגוד לכתיבה המורקמית, למשל, הסוריאליזם כאן מתעקש להסתדר בתוך מסגרת סיפורית מסודרת של סיבה ותוצאה. וזה גם לא מתח, למרות הניסיון לייצר מתח.
מה שכן, יש סיפור מעניין, התצלומים כגון זה שעל הכריכה משולבים לכל אורך הספר, ויוצרים עיצוב מרהיב עין ומרתק, מה שמכניס לתוך החוויה של הקריאה.
22 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
חס וחלילה! נצח זה לא בשבילי.....רק בשבילך, נצחיה.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
טופי, איך אומר השיר?
שתהיי צעירה לנצח. אני לא הצלחתי להנות, כפי שאולי הייתי נהנית בגיל 16.
|
|
|
טופי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אשרי וטוב לי שעודני בת 16...
|
|
|
סופרקליפרג`ליסטיק
(לפני 12 שנים ו-7 חודשים)
לא יכולתי לכתוב זאת טוב ממך
סיימתי אתמול את הספר. לפעמים, כשאני מתפנה לכתוב ביקורת לספר אני נכנסת לביקורות קיימות לבדוק אם יש לי מה לחדש או "הכל כבר נאמר". במקרה זה, את היית לי לפה. לא יכולתי לכתוב זאת יפה ומדויק לתחושותיי ממך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה אפרתי
אני מקווה שעד שיהיו לי נכדים, העולם יהיה שייך מחדש למבוגרים ולזקנים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מקסימה,
בעידן הנוכחי נצחיה, כשהעולם שייך לצעירים, אני מתחנפת לנכדי...
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה, חמדת
אנחנו רואים ניצנים עם הגדולה, שתיכף תחגוג עשרים שנים להיווסדה. אני יודעת שזה יקרה, רק שבינתיים - קשה....
|
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
נצחיה- תקופת המרידה
הזאת עוברת אי -שם בסביבות גיל אמצע ה-20 שלהם .להתאזר בסבלנות גדולה וארוכה .
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
