ביקורת ספרותית על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1 מאת רנסום ריגס
ספר בסדר

---

ספר שונה.
זה הספר הראשון שאני קוראת, ככל הזכור לי, המסופר מסביב לתמונות אמיתיות - לא תמונות של הסופר ובני משפחתו או ארועים היסטוריים מתועדים - תמונות של אספנים. התמונות שמי שמצולמים בהם התגלגלו - כמו שקורה תמיד למזכרות, ספרים, וחפצים שבעליהם נפטרו - לשווקים ונקנו על ידי אספנים. איש אינו יודע עוד מי מצולם בתמונות האלה ומה היה הסיפור שלו, תמונות יתומות. הסופר טווה סיפור (פנטסיה, אלא מה...) ופתאום התמונות האלה הפכו חלק ממשהו, מוכרות לקוראי הספר וכבר יש להן משפחה...

הסיפור הוא על ג'ייקוב שהוא חנון בן 16 שאינו מוצא את מקומו בעולם. אין לו חברים ממש, והאדם היחיד שהוא מוקסם ממנו הוא סבו שניצל כילד כשנשלח מפולין לאנגליה. אבל הסבא הוא "מספר מעשיות" מקצועי ואדם לא אמין, וגם ג'ייקוב אינו מאמין לו, עד שהוא מוצא אותו פצוע ונוטה למות, שומע את מילותיו האחרונות ויוצא למסע לגילוי האמת ומציאת מטרה לחייו.

הסיפור חביב. הוא מעלה תובנות ידועות בדבר אפשרויות הבחירה. חיים בטוחים ומוגנים וגם משמימים ללא צמיחה מול חיים של בני אדם רגילים - סכנות, פחדים, זיקנה וחולי וגם עניין והתלהבות. זה ספרו הראשון של ריגס שהוא, כמו שכתוב על הכריכה, בלוגר פורה ויוצר סרטים "מעניינים" (שזה, כמו שאני מבינה, סרטים שרק מומחים הולכים לראות...) הספר מעניין בעיקר בגלל השילוב עם התמונות, למרות שהפטנט הזה גורם לעתים לסיפור להיות קופצני ולא רהוט. נהניתי ממנו, אפשר שגם אתם תהנו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1