ביקורת ספרותית על עיר של עצמות - בני הנפילים #1 מאת קסנדרה קלייר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בנובמבר, 2012
ע"י Maddie Lautner


בשבילי, זה הספר האולטימטיבי. לא כמו דמדומים, שאחותי נשבעה לי שאני טועה ושזה לא סתם בחורה שלא יודעת מה לעשות עם ערפד ואדם-זאב (בדיוק ההפך בסדרה הזאת). זה פשוט ספר אדיר.
טוב נו, עיר של זכוכית אדיר יותר. אבל אני לא אומרת את זה בגלל מגנוס. או שכן. לא יודעת.
קליירי בספר הזה התנהגה הכי בהיגיון מאשר בכל ספר, ולא נקרעה בין סיימון לג'ייס, לא משנה מה קרה.
ג'ייס אידיוט בכל ספר. אבל בזה הוא בלתי-נסבל. אני שונאת אותו בכל אופן.
סיימון... מה נאמר ומה נגיד, סיימון זה סיימון, ואני יכולה להבין למה ליהקו את רוברט לתפקיד סיימון. הוא כבר שיחק אידיוט אחד שקופץ מגג, צורח "Save me Barry" ומספר איך הפנים של אימא שלו נהרסו כשהוא הגיע הביתה וצרח שהוא בן אלמוות. לא צריך עכשיו עוד תפקיד של אידיוט שיוצא מהארון כערפד.
איזי זאת איזי. אלק זה אלק. אין מה לומר על שני אלה.
מגנוס, עליך יש לי רק דבר אחד להגיד. נצנצים זה אדיר, אבל לא צריך לשים אותם בכל מקום! מיוחד לא במשקה שהופך אנשים לעכברושים.

אסיים את הביקורת בציטוט "זה לא חתול, זה בקושי אוגר!"

בקיצור, אם לא הספר השלישי, זה ספר מספר אחת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yuly (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת על הכיפק.
נגיד שאני יודעת לכתוב (לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
שש ג'ייס אדיר. סיימון נחבב ואדיר וגאון אבל ג'ייס אדיר!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ