ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 באפריל, 2020
ע"י תום
ע"י תום
מתוך כל הספרים שקראתי, "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" הוא אחד הספרים שהכי רציתי לכתוב עליו ביקורת. כנראה כי יש לי כמה דברים חשובים להגיד לגביו.
הדבר הראשון הוא (אתם תופתעו, אני חושב) שלא הייתי מגדיר את הספר לנוער. הספר הזה נמצא בחנויות הספרים על הבמה של ספרי ילדים ונוער, וכשסיימתי לקרוא תהיתי למה. על הכריכה האחורית כתוב לבני 12 עד 120, כלומר המו"ל מודעים לכך שהספר מתאים גם למבוגרים, אבל למה 12? כנראה בגלל שבאמריקה (שם הספר נכתב ויצא) הילדים מתבגרים מאוד מהר, והחליטו גם בישראל לכתוב שזה לגילאים האלה, כמו בארה"ב. אבל אני הייתי נותן לספר הזה +16 לפחות. הספר כתוב מנקודת מבט של נער בן 16, גוף ראשון, אז קודם כל לא הייתי מציע לקוראים צעירים יותר להיכנס למחשבות שלו. הספר מכיל שפה בוטה וקטעים אלימים, מזוויעים, מצמררים, מחרידים או כל מילה אחת שתרצו, הבנתם. אם ספר הוא בסך הכל מילים ואותיות בשבילכם, זה עוד יכול להיות בסדר עבורכם, אבל אם אתם כמוני – ממש נכנסים לתוך העולם ומצליחים לדמיין כל דבר ולראות את המילים הופכות למציאות (כביכול) – אז לא. צריך בגרות מסוימת, אז אני חוזר, לדעתי הספר מגיל 16 לפחות.
הדבר השני הוא שקרה לי בספר הזה משהו שבדרך כלל לא קורה לי כשאני קורא ספר בתקופה לחוצה של מבחנים בכיתה י"ב: התמכרות. הספר הזה היה בשבילי אסקפיזם טהור. קשה לי אפילו להתחיל להסביר למה. אני אנסה. בתקופה המאוד מלחיצה של הלימודים, התחלתי לקרוא את "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים", שכתוב בגוף ראשון מנקודת מבטו של ג'ייק, בן 16 -ואני בן 17 וכמה חודשים, אז הזדהיתי עם הדמות, וחשבתי לעצמי שיהיה כיף להיות מישהו אחר.
רנסום ריגס יודע לכתוב. הכתיבה הייתה שואפת לשלמות בעיניי. כמה שמחתי. אני קורא הרבה ספרים, ומעטים הספרים שהצליחו עד כדי כך לסחוף אותי לתוכם. מבחינת סגנון הכתיבה – חד משמעית אני נותן 5 כוכבים! רגע, לא סיימתי- אז למה הספר הזה היה בשבילי אסקפיזם טהור? כי באמת נסחפתי לספר, וגם כי בתוך העלילה של הספר, ג'ייק בורח מאביו מעת לעת אל המעון של מיס פרגרין, ואז הרגשתי בריחה כפולה: אני גם בורח מהמציאות שלי, וגם בורח מהספר עצמו, או מהחיים שנכנסתי אליהם דרך הספר. משהו כזה. כל כך נהנתי. אני כאילו האמנתי לכל דבר שקראתי, הרגשתי שאני ג'ייק ואני ממש חווה את כל זה. בגלל שהרגשתי שאני חווה את החיים שלו, מאוד התמכרתי וקראתי את הספר מהר.
עד כאן הכל טוב. כאילו. צר לי לאכזב אתכם, אבל הייתה לי גם בעיה עם הספר הזה... לא כל כך אהבתי את העלילה.
"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" הוא ספר פנטזיה המספר את סיפורו של ג'ייק מהרגע שסבו מת באופן מסתורי ביער בלילה, והוא מזהיר אותו מפני איזה מפלצות. כולם חושבים שג'ייק צריך טיפול פסיכולוגי, והוא בעצמו מבין שהוא חייב להבין מה קרה, ובשביל זה עליו לנסוע לאי - אל המעון של מיס פרגרין לילדים משונים, כי שם סבו התגורר בעבר ותמיד סיפר לו סיפורים מוזרים מהתקופה ההיא, ואולי שם יקבל תשובות. הוא באמת נוסע לאי עם אביו, ומכאן כל דבר יכול להיחשב כספוילר, אז לא אציין עוד משהו. אני כן אגיד שהספר מטלטל ויש קטעים מטרידים, מצמררים ומחרידים. אוסיף שהרגשתי שעלילת הספר הייתה קצרה יחסית, אבל זה כי יש המשך – בעברית יצאו כבר שלושה ספרים שממשיכים את סיפורו של ג'ייק, אז אם אתם מתכננים לנסות לקרוא רק את הראשון, כדאי לכם לדעת שלספר הזה אין סוף.
הספר עתיר תצלומים אמיתיים בשחור-לבן מארכיונים של אספנים; הם קשורים לתוכן הספר ומוסיפים לו צד אפל (ולדעתי גם מטריד). על אף שמדובר ברומן בן 360 עמודים (עם כל העמודים של התמונות), העלילה לא הייתה יותר מדי מסובכת ולא היה קשה לעקוב. אני הייתי נותן על סגנון הכתיבה 5 כוכבים ועל העלילה של הספר 3 כוכבים מקסימום. על הספר בכללותו, בממוצע מן הסתם, 4.
לסיכום, למרות שאני אוהב פנטזיה, למה לא מתתי על הספר הזה? כי שנאתי את המפלצות (ואחרי שראיתי את הסרט המאוד סביר מ-2016 שמבוסס על הספר עוד יותר שנאתי אותן), כי היו קטעים מחרידים (או שזה דווקא מה שמגניב בספר הזה? אני לא סגור על זה), כי כתוב על הכריכה שהספר מתאים לקוראים מגיל 12 והספר מלא בשפה בוטה ומכיל קטעים מזעזעים, וכי לא כזה אהבתי את הרעיון הזה של ילדים משונים... בכל מקרה, אני כן ממליץ על הספר כי כל אחד אוהב משהו אחר ומה שכתבתי זה בסך הכל הדעה שלי.
"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים" הוא בהחלט ספר שונה ומיוחד באופיו. מדובר ברב-מכר עולמי, וזה גם כתוב בכריכה הקדמית, ויש מעריצים לסדרת הספרים הזו בכל העולם. אולי גם אני אהפוך למעריץ של הספרים האלה, כי אני חייב לקרוא את ספרי ההמשך. הכתיבה הייתה סוחפת מאוד, ואני מקווה שהעלילה תשתפר בספרים הבאים.
21 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
» ביקורות נוספות על המעון של מיס פרגרין לילדים משונים - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #1
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
תום
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פרפר צהוב - תודה :)
השפה לא עד כדי כך בוטה, אלא רק מדי פעם, אתה יכול לנסות לקרוא את ההתחלה ולהחליט אם להמשיך. כמובן לא חייב. יפה שכתבת על היכולת המוגבלת של הסופר, לא חשבתי על זה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תום, הסקירה יפה ומנומקת.
היות ושפה בוטה או קטעים מחרידים אינם אהודים עלי, נראה שלא אקרא ספר שמשלב בין שניהם. באופן כללי, שימוש בקטעים מחרידים בדרך כלל בא לחפות על יכולת מוגבלת של הסופר לתאר סיפור כהווייתו. |
|
|
תום
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות - ברור שקראתי ספרים שיותר אהבתי... אבל עדיין, יש הרבה קוראים בעולם שאהבו את הספר, ואני לא חושב שהוא עלוב, בסדר זאת דעה :)
|
|
|
תום
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הקורא לשדים - תודה :) יכול להיות שכיום יש בני 13 שיוכלו לקרוא את הספר ויהנו ממנו, אולם ספרים שנחשבים למבוגרים הם לא כל כך שונים ממנו (אני חושב, כי קראתי כבר ספרי מבוגרים). קראתי גם ספרי נוער כמובן וכל הספרים שקראתי היו הרבה יותר ״טהורים״, ככה אני אקרא לזה, עם שפה נקייה ותוכן לא מטריד או מפחיד. ומכאן הסקתי שגיל 12 הוא צעיר, אבל ההוצאה לאור החליטה שכן - אז רק ציינתי את הדעה שלי. וגם אני לא יכול להשיג את ספרי ההמשך בגלל המצב בארץ... אפשר להזמין מהאינטרנט אם אתה רוצה לקנות את הספר הרביעי.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
הראשון עלוב בצורה קשה.
|
|
|
תום
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה לכל המגיבים :)
האופה בתלתלים - הכתיבה אכן לא מתיימרת להיות יצירת מופת עם מילים גבוהות. פשוט כשקראתי הרגשתי שממש נכנסתי לראש של ג׳ייק וזה מה שאהבתי. רויטל - תודה, אני בכל זאת אנסה לקרוא את הספרים ליתר ביטחון, כי יש פה כאלה שענו שהראשון היה הכי פחות מוצלח. וזה מצחיק שהרגשת כאילו הסופר לקח תמונות ומזה המציא עלילה! אולי זה באמת מה שקרה... |
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אני עם רויטל + הכתיבה היתה לא משהו בכלל. אבל נחמד שנהנית! תמיד כיף להיסחף לספר.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
רואה שאני הפוכה משאר המגיבים, אז לשם הגיוון:
את הראשון די אהבתי (גם חושבת שעדיף לא בגיל 12, אבל תלוי אופי אני מניחה), את השני פחות, על השלישי ריפרפתי ואז נמאס לי.
התחושה שאני זוכרת מהספר השני היא שהתמונות הובילו את העלילה, כאילו הסופר לקח אוסף תמונות ואז המציא עלילה שתחבר אותן זו לזו. |
|
|
הקורא לשדים
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
קראתי את שלושת הספרים הראשונים
(את הרביעי טרם קראתי, התכוונתי לקרוא, אבל עכשיו הספריה סגורה כי קורונה וזה ואוף) אז אני יכול להעיד שזה משתפר בהמשך (או לפחות מספיק מותח בשביל שתמשיך לקרוא בלי לעצור לחשוב אם אתה באמת אוהב את העלילה ואיפה מסתתרת לה הפואנטה וכל זה).
ועוד הערה, אני קראתי את הספר בגיל 13 והיה לי דווקא נחמד מאוד. הספר היה יותר מפחיד מאשר בוטה, לדעתי. אני חושב שהוא בסדר גם מתחת לגיל שכתבת. הסרט, לעומת זאת, היה לי מאוד לא נחמד. ממש בושה. סתם הוציא שם רע גם לספר. אבל יופי של סקירה! :) |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הסקירה היפה, תום.
ריבוי ספרי המשך הוא בעיה מוכרת בסוגת הפנטזיה. הדוגמא הבולטת מכולן היא כנראה סדרת ספרי "רומח הדרקון" שהחלה בטריולוגיה הצנועה "רשומות רומח הדרקון" ומאז צמחה לכדי מפלצת רעבתנית בת כמאתיים כרכים שכותביה עוד לא ידעו שובע. הייתי אומר שארבעה כרכים לסדרה הוא עדיין מספר מתקבל על הדעת, כל עוד אין בדעתם של הכותבים להעתיר עוד מהם, שלא לצורך, על הקוראים. ולמען הסר ספק, התפחת כיסיהם של הכותבים במרשרשים לא נחשבת צורך לגיטימי בעיניי. :) |
|
|
בר
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מקסימה.
לא קראתי אבל את הסרט ראיתי והוא היה בינוני בלשון המעטה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ספר קלוש מאוד
|
|
|
חתול השיממון
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
העלילה אכן משתפרת בהמשכים. הראשון הוא החלש מבינהם
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
