ביקורת ספרותית על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בינואר, 2013
ע"י talula


היה לי קשה מאד לשבת ולכתוב ביקורת על הספר הזה, מאד אהבתי את צילה של הרוח, צללתי לתוך ספר זה מתוך רצון לקרוא את הספר השלישי "אסיר השמיים" והבנתי שעדיף לקרוא קודם את זה, הספר מסופר מאד יפה, סאפון יודע לטוות עלילה מיסתורית, אין ספק שהספר הזה הוא האח הגוטי יותר של צלה של הרוח. לדעתי, אמנם המוטיבים דומים אבל הספרים שונים לחלוטין. הספר הזה הרבה יותר אפל ומשאיר הרבה יותר סימני שאלה מתשובות. כשסיימתי אותו רצתי לרשת לנסות להבין אותו יותר, ללא הצלחה, קראתי אינספור דיונים של אנשים שמנסים לנתח אותו ולהגיע לתשובות רק כדי להגיע בסוף למסקנה שאין תשובות, סאפון עצמו יצר את הספר כך כדי לתעתע בקורא וכדי לשגע אותו וכדי שהקורא עצמו ינסה להחליט במה הוא מאמין ומה באמת קרה.
מאד אהבתי את דמותו הטראגית של הסופר הצעיר, אותו אני מכירים מינקות עד בגרות, הספר הזה וצלה של הרוח בהחלט גורמים לחשק עז לבקר בברצלונה, העיר אותה הסופר מטיב לצייר כעיר רפאים.
יש בספר הזה הרבה רבדים- למי שלא קרא עדיף לא להמשיך מכאן ייתכנו ספויילרים -
הספר למעשה מדבר על כתיבה של דת חדשה, בסוף הספר מרטין כותב שהוא ראה מגזרי העיתונים שהספר שהוא כתב התגשם, כך שלמעשה הוא הביא ליצירת מלחמה, מה שגורם לחשוב מיהו אותו אנדראס קרולי, מלאך, שטן, אל המלחמה? וכך אנו מוצאים עצמנו חושבים הרבה על המשמעות של דת ואמונה, על כך שהרבה דתות נבנות מעולם דיכוטומי של מאמינים וכופרים, טובים ורעים, לאהוב את מי שכמוך ולשנוא את מי שקצת שונה וסוטה מהזרם, וכמובן, הריגה "בשם" הדת.
רובד נוסף שהספר מתאר הוא בעצם איך סיפור נולד, תהליך הכתיבה המייסר שעובר על הכותב, התשוקה לכתוב את מה שאתה רוצה לעומת כתיבה נמוכה יותר בשביל פופולאריות ופרנסה, כל אלה מענים את המספר מאד, הספר דן גם במערכת היחסים שסופר טוב חייב לנהל עם הקהל כדי להיות פופולארי, ניתן לראות זאת בהבדל בהתקבלות ספרו של וידאל לעומת ספרו של מרטין.
לסיכום, ספר כתוב היטב, אווירה גוטית וקודרת, דימויים ספרותיים עשירים כמו הרפרנס לתמונתו של דוריאן גריי- מרטין שאינו מתבגר ושייתכן ומכר נשמתו לשטן, הספר דן ברעיונות רבים תוך רמיזה ומתן אוטונומיה לקורא להחליט מה בניהם נכון. אין ספק שזה ספר יותר בוגר ובשל, יחד עם זאת, אין ספק שכל סימני השאלה שיוצאים איתם עם תום הקריאה גורמים להרגשה של משהו לא גמור שקצת מתסכל.
אני קראתי את הספר בשקיקה 7 שעות רצופות ונהניתי מכל רגע, מקווה שאהנה כך גם בספרו הבא ושאולי אקבל יותר תשובות.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
talula (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה! מקווה שהביקורת שלי תגרום לך לקרוא את הספר בהחלט מומלץ
אחיה (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
יפה מאד!





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ