הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באוגוסט, 2022
ע"י talula
ע"י talula
ספר מצויין כהרגלה של מוריארטי, הספר עובר בין 2 צירי זמן מקבילים, את מבינה שקרה משהו נורא, יש רמזים מטרימים במהלך העלילה עד שבאמצע הספר את מבינה מה קרה, ואת חסרת נשימה. אני מאד אוהבת את הכתיבה שלה כי היא מאד קולחת ומאד גורמת לך לרצות לקרוא עוד ועוד, היא גם מתארת מאד יפה מערכות יחסים סבוכות, ועד כמה דברים הם ממש לא תמיד מה שהם נראים על פני השטח.
על פני השטח הארי השכן היה נראה זקן נרגן, בפועל החיים קרו, ויש סיבה מאד מוחשית למצב שלו, אותה אנו מגלים רק לקראת הסוף.
החברות בין אריקה לקלמנטיין, שגם בה יש הרבה מן האשמה, שהיא חוט מקשר בספר, אמא של קלנטיין עובדת סוציאלית, מזהה שאריקה מגיעה מבית לא מתפקד ומעודדת את קלמנטיין להתחבר איתה. הבת עושה זאת לרצות את אמה.
הספר מדבר גם המון על אשמה הורית, ואיך היא יכולה לאכול כל חלקה טובה ועל כמה רגע אחר של חוסר תשומת לב יכול לשנות הכל.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת