ביקורת ספרותית על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר מעולה

---

אחרי צלה של הרוח הנהדר, חוזר הסופר אל ברצלונה של תחילת המאה ופורש לפנינו עוד סיפור מרתק של העיר, הספרים והמסתורין המפורסם.
בנימה אישית, אני חשבתי שהספר הקודם היה מצויין והספר הזה ממש מעולה. אני לא מאמין שלא קראתי אותו עוד קודם. כבר בפרק הראשון, הכתיבה הקולחת והתיאורים המופלאים תופסים אותך, כקורא, ולא עוזבים אותך עד הדפים האחרונים.


"דון באסיליו היה גבר בעל חזות מאיימת, שפם עבות, סף סבלנות נמוך מיוחד לטיפשות וכסילות ותיאוריה שלפיה שימוש מופרז בתוארי פועל ובשמות תואר מעיד על סטייה ועל מחסור בויטמינים."
תסכימו איתי, אחרי שמשפט שכזה מופיע כבר בעמוד השני של הספר, מדובר ביצירת מופת :-)

» ביקורות נוספות של נתן.ל
» ביקורות נוספות על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2