ביקורת ספרותית על הנעלמים - פרוזה # מאת הרלן קובן
ספר מעולה

---

טוב, אז קודם כל, אין ספק הספר הזה של הרלן קובן הרבה יותר טוב מ'היער'. (:
~השוואה קצרה~
העלילה של היער ובראשה הבעיה המרכזית שהיא העלמות (ורצח) של קבוצת נערים ביער במחנה קיץ ממש מזכיר סרטים כמו ליל שישי ה13 ועוד סרטי אימה (הי יצאתי למחנה איזה קטע ויש כאן יער ענקי למה שלא ניכנס אליו בלילה ונחכה לרוצח פסיכופת שבטוח יבוא להרוג אותו במקום לקטוף איצטרובלים!!). כאן יש לנו עלילה שונה שעוסקת במקרה הרבה יותר מעניין לדעתי~ האח של הגיבור המאושם ברצח בורח זה 11 שנה מרשויות החוק ואף על פי שכל הזמן חשב שאחיו מת קצת אחרי מות אימו הוא מגלה שאחיו עוד בחיים, ובערך באות והזמן האהובה שלו, שלא ידוע לו דבר על העבר שלה, נעלמת, והאף בי איי מוצא טביעות אצבע שלה בזירת פשע. כבר נותן לך כוחות לקרוא.
אני חייבת לומר ששתי הדמויות הראשיות בכל אחד מהספרים הן כמעט זהות. המחשבות שלהם והאוםי שלהם לא שונה כל כך ולא ניתנת פה הרגשה של דמות חדשה, אלא תופעה של דמות ממוחזרת, אבל זה לא כל כך הפריע לי.
היו כאן הרבה יותר טוויסטים מ"ביער", והם היו גם הרבה יותר דרמטיים ומפתיעים, כאלה שגורמים לך לעצור לרגע ולהרגיש משהו מוזר כזה שאני לא יודעת איך להגדיר אותו כי אני עילגת בהגדרות אבל הוא קיים, ופה הוא הרבה יותר חזק מ"ביער".
הכתיבה מאוד זורמת בשני הספרים, בספר הזה רצף האירועים קצת עמוס מידי אבל יש לי הרגשה שאם הו אהיה נותן יותר מידי עמודים למנוחה מהאירועים הדרמטיים הייתי משתעממת. בדומה למה קרה ביער, שבו האירועים אמנם לא היו צפופים מידי אבל מידי פעם היתה הרגשה של שיממון וציפיה גדולה שמשהו כבר יקרה.
ועכשיו לספר עצמו (כן כן זה שאני מדברת עליו!!)
יש כאן קצת תחושה של מיחזור, וכמו שהבנתי איך שאתם קוראים לזה- ספרי נוסחה. עוד פעם קרוב משפחה נעלם ועוד פעם ברקע מתמשך סיפור אהבה והמון נקודות מפנה- והסוף-
קטלתי את הנוסחה של קובן לסוף מפתיע. זה הולך ככה : בואו נאשים מישהו במשהו, נגרום לכם במשך כל הספר להאמין שהוא חף מפשע- נביא ראיות ודברים המעידים על כך- ובסוף נגלה לכם שמי שהיה אמור להיות חף מפשע הוא אכן פושע. זאת תהיה ההפתעה הכי גדולה בסוף ונוסיף עוד אחת ממש קטנה- והנה יש לנו סוף שיגרום לקוראים לאבד עשתונות.
ואני חייבת להגיד- זאת נוסחה מצויינת. כי ברגע שגורמים לך להאמין שאדם מסויים הוא חף מפשע לאוך הספר כולו אתה עסוק בלשאול- אז מי כן ביצע את הפשע? ואז אתה מחפש רמזים, ועולים לך הרבה רעיונות, שאתה בכלל שוכח מהאפשרות שאולי מי שהוגדר בתחילה כפושע- הוא אכן כזה. אני שומרת את הנוסחה הזאת אצלי בנתיים.

*******

הספר!!
הספר מתח הזה מספק את הסחורה מעל ומעבר (אני סותרת את עצמי קצת, אבל זה לא משנה). הוא משאיר אותך צמוד אליו במשך שעות, גורם לך לקפוא בנקודות המפתיעות והעלילה והכתיבה כל כך זורמות אז הספר הזה לא גורם לך להפעיל את הראש יותר מידי- הוא משאיר לך ראש נקי, לא יותר מידי מחשבות או דילמות מוסריות שאתה יכול לחפור בהן- והוא אחלה ליום מחלה כמו שלי. בקיצור- הוא פשוט ספר כיפי. כיף לקרוא וכיף להנות ממנו. אז נכון, אתם יכולים להגיד שהדמויות שטוחות, יש פה קצת תחושה של מיחזור, העלילה הזויה וסיכויים קלושים שמשהו כזה יקרה במציאות, זה לא ספר "איכותי", קצת עמוס מידי וכל זה, אבל בתכלס, למי איכפת??? עצם העובדה שהוא סיפק אותי והעביר לי את המחלה בכיף, עצם העובדה שהוא זרם לי ועיכלתי את העלילה בו במהירות (לא הייית צריכה לחזור אחורה כי התעופפתי או משהו כזה), עצם העובדה שסיימתי אותו במהירות גדולה ושלא התנתקתי ממנו כמעט בכלל בהמלך הקריאה ועצם העובדה שזה פשוט ספר מתח טוב- עושה בשבילי את העבודה.

אז כן, אני ממליצה, אבל לא למי שדברים כאלה יותר מידי מפריעים לו. (:

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על הנעלמים - פרוזה #