ביקורת ספרותית על מטאטא וסיפורים אחרים מאת לאוניד פקרובסקי
ספר לא משהו

---

על הספר שמעתי לפני כשבועיים במזגין החדשות בערוץ 2?
העתונאי התחיל את הכתבה בהמלצה על ספר ואז סיפר את סיפורו של הסופר. שהינו סיפור של עולים רבים מבריה"מ.
עולים ששם עבדו ועסקו במקצועות חופשיים ובהגיעם לארץ - הפכו לשקופים. לאנשים אליהם אנו בקושי שמים לב.
השומרים, המנקים וכדומה.
כשבועיים לאחר שידור הכתבה בדרך אל הספריה, אמר לי בני שרוצה להמליץ לי על ספר. הסתקרנתי. בני לצערי (בן 21) לא קרא ספר שלם אחד בימיו, והוא רוצה להמליץ לי על ספר?
הסתבר שגם הוא ראה את הכתבה בטלויזיה ומכאן באה ההמלצה.
אמרתי לבני שאני בדרך לספריה, אז באם יהיה הספר בספרייה,
אני בהחלט אשתמש בהמלצתו.
בהגיעי לספריה, אני נגשת למדפי ההחזרות והנה לפני שני עותקים של הספר. עוד אנשים ראו את הכתבה והסתקנו.
ועכשיו לגבי הספר עצמו (אני קוראת אותו עכשיו, טרם סיימתיו, כך שיתכן ויהיו לי עוד הערות לגביו בהמשך).
קובץ סיפורים של מי שהוגדר ע"י מבקר ספרות מעתון "הארץ" כגאון ספרותי. דבר שהיווה סיבה נוספת לקחת את הספר.
הייתי חייבת לראות כיצד נקרא גאון ספרותי חדש.
- שפה ברורה ורהוטה המקלה על קריאה.
- מס' סיפורים המשקפים את המציאות הישראלית בדיוק והומור מזווית ראיה של אדם "שקוף", שומר בחניון.
- שני סיפורים היו פלצניים בעיני. אוסף ביטויים שמלבד המחבר אולי יהיו ברורים לעוד קומץ אנשים העוסקים בתחום
האומנות? או משהו אחר? ומה לעזעזאל הסופר רצה להביע?
חשתי שבסיום הסיפורים הללו, לא הבנתי הרבה, לא קלטתי את הפואנה וחשתי שמישהו פשוט ניסה להוכיח עד כמה הוא חכם ונאור מאנשים שכמותי. גאון ספרותי, כבר אמרתי?

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על מטאטא וסיפורים אחרים