ביקורת ספרותית על מטאטא וסיפורים אחרים מאת לאוניד פקרובסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 ביוני, 2012
ע"י חמדת


זהו סיפור סינדרלה של הסיפורת הישראלית העכשווית ,אבל לא בטוח שהסוף הנו בבחינת :"עושר ואושר עד היום הזה ".
וכך מתאר המחבר ליאוניד פקרובסקי בסיפורו הראשון -"בודקה ":

"היה היה בממלכה אחת, במדינה מזרח-תיכונית דמוקרטית אחת, שומר. ישב השומר ימים רבים בבודקה אשר נמצאת בחלק הדרומי של עיר ים-תיכונית יפה בתוך חניון בטון. השומר לא אהב את הבודקה, היא הזכירה לו צינוק בבית הסוהר... לעתים היה השומר מפנה שאלה לאשה אלגנטית ולא צעירה היא היא הפורטונה שלו: למה היית צריכה לשים אותי בבודקה? האשה לא ענתה רק חייכה במסתוריות. והרי השומר לא נולד בשביל הבודקה. הוא הרגיש שיש בתוכו יכולות וכוחות גדולים. הוא ידע שאם המדינה הדמוקרטית היתה מנצלת את הכוחות והיכולות האלה, היתה יוצאת נשכרת. אבל המדינה הדמוקרטית לא היתה זקוקה לשומר, לא לכוחותיו ולא ליכולותיו".

פקרובסקי נחשב כאישיות אמנותית/תרבותית ידועה בברה"מ ומחוצה לה ,שהתמחה ביצירותיו של הצייר אלברכט דירר- - "הגאון המסתורי של שנות הדמדומים של גרמניה בימי הביניים ".מבקר אומנות מוערך ,מעצב תערוכות ובעל מעמד כלכלי איתן .ב-91 עם נפילת השלטון הישן ועליית גורבצו'ב- בהיותו בן 42 בשיאו האמנותי והכלכלי ,הוא ומשפחתו נמלטו בעל כורחם מברה"מ .

משהגיע ארצה, היה בטוח שהמדינה תנצל את כישוריו. אבל המדינה הורידה אותו ממרום סולם הפנטזיות על מעמד וקריירה, ותייגה במשבצת היחידה שנותרה פנויה: פועל-עבודה פיזית.
ואכן פקרובסקי- היה מטאטא רחובות בעיר ת"א,גנן בבית הקברות הצבאי בחולון וחופר קברים לעת מצוא, מעמיס גלילי- נייר כבדים בבית דפוס בבת-ים,ולבסוף במשך 17 שנים שומר בחברת דהייסטו עד היום.

בכל אותן תחנות עבודה -עבר מסכת קשה של התעמרות פיזית ונפשית מצד מעסיקיו הישראליים ,וכך הוא מתארם :"בכל מקום אכלו אותי המנהלים הישראלים. מנהל אחד במיוחד. עבדתי בלילה והוא היה בא ושותה את הדם שלי. היו שם גלילים של נייר, טונה כל גליל, ואני בן אדם שנולד עם אינטלקט, לא רגיל לעבודה פיזית".
רק עם הגיעו לתפקידו האחרון כשומר -הוא הצליח לברוא לעצמו גן -עדן קטן משלו בבודקה :כיסא,מדף המשמש כשולחן ועליו מונחים קומקום חשמלי,רדיו המשמיע יצירות- שופן ,צלחת- ביסקוויטים,מחברת הדפים הלבנים,עט ,בקיר ממול תמונה ממוסגרת של פרנץ קפקא ומפתחות של מכוניות הישראלים הצועקים אליו: "אני רק לרבע שעה, תזיז אותי אם אני חוסם".

השומר-פקרובסקי-בכל השנים שישב בבודקה ,חלם ,המריא לאופקים אחרים מנותקי- מציאות ובחן את הישראליות והישראלים .את האנשים הקטנים מישראל השלישית- -הרביעית -החמישית בכוכים החשוכים ובסמטאות הנחבאות של החיים בבת-ים ודרום תל אביב,אנשים שקולם לא נשמע בספרות העברית העכשווית: מוסכניקים,זונות, מהגרים קשי- יום, ולהבדיל בוסים קטנים שמתעמרים בעובדים עוד יותר קטנים מהם.

הניגוד בין נשמתו ופנימיותו התרבותית למצוקתו הגשמית ביום -יום של פקרובסקי- התפרצו לסיפורים שאותם הוא כתב ברוסית ופירסמם בעיתונים הרוסית בחו"ל ובארץ.
יום אחד בנו שלח סיפור ל- בני ציפר -העורך המיתולוגי והשנוי במחלוקת של מוסף "תרבות וספרות"-"הארץ".הסיכויים שהסיפור יקרא ע"י העורך היו: %/5 .0.0 - והוא היה "כבר בדרכו לפח הזבל"-כדברי ציפר ,אולם משום מה -ציפר פתח את המייל והסיפור הכה אותו בתדהמה -לדבריו :"זה דבר שלא רואים, כתוב חזק ובסגנון שמזמן כבר לא קראתי".
ואכן סיפוריו החלו להתפרסם במוסף ,ומכאן לא רחוק היה החיבור עם הוצאת הקיבוץ המאוחד לכדי הוצאת הספר.

בספר מובאים עשרים ושמונה סיפורים מהוויית חייו של המחבר בארץ למול הישראליות .רוב סיפוריו קצרים עד שני עמודים וחצי ומתאפיינים בכתיבה - בין הנשגב לנמוך, מבנאלי- למשהו בעל ממדים מטאפיזיים כמו בספרות הרוסית הגדולה,בחוש-הומור מצחיק,בעין בוחנת עמוקה ,חדה,סרקסטית אולם גם אוהבת את נשואי-סיפוריו .
לא רק תוכנם של הסיפורים מופלאים ומדהימים,אלא טכניקת הכתיבה העשירה בתיאורי- חושים ומראות הגורמת לקורא להגיע לידי חווית נגיעה פיזית בגיבורי-הסיפורים ובתיאורי-מראות ונופים.

לדוגמה -בסיפור "השפם" -שבו הוא מתמקד בסוגי שפמים גבריים תוך הבחנה פסיכולוגית לאישיות בעליהם ,הוא קושר בין צורת -השפם,עוביו,רכותו ו-או קשיחותו של שער -השפם ובתנועות הפה והלשון -ליכולת לענג את האישה מבחינה מינית .מה שהדהים אותי הוא היכולת התיאורית בין דבר כל-כך בנאלי כמו שפם -לעינוג מיני- עד תחושת הקורא כאילו הוא חווה פורנו רך לפניו .

לא כל הסיפורים הנם באותה רמת דינמיקה ספרותית. פעמיים הפלגתו של המחבר למרחבי תיאורים מטפיזיים מקשים על הקריאה .על אף פי כן -הסופר הזה מביא לסיפוריו לא רק את תמונת הישראלים והישראליות ,אלא משלב לתוכה ידע רב וציטוטים מהפילוסופים היוונים הרומאים,משקספייר,שפינוזה,ניטשה,פרוסט ואחרים בנושאים שונים ,באופן שהקורא מרגיש בנוח ובטבעיות בהכלאה בין הפילוסופיה "הרמה" לבין הישראליות "הנמוכה ".

ככלל,אינני מהקוראים האוהבים לקרוא סיפורים קצרים .
אבל פקרובסקי -פשוט גאון ספרותי.מי שרוצה ליהנות מקריאה חושית מגוונת,איכותית,חדה כתער,מפתיעה ומצחיקה- שירוץ לקורא את הספר.
יותר מכך הייתי מרחיקה וממליצה לכל אלו שידם מדגדגת בכתיבה ספרותית לקרוא את הסיפורים ואולי לקבל "כלים לכתיבה"- מבחינה הספרותית ובטכניקת כתיבה .

בעטיפת הספר מופיעה דמות פסל - אל או אלה יוונית או רומית יפת- תואר {שאיני יודעת את זהותו/ה כי ההוצאה לא טרחה לציין את המקור ממנו נלקחה }המבטאת את איכותם ויופיים של הסיפורים .

מומלץ ,מומלץ, מומלץ.


28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מתוקה - אני מודה לך .
מתוקה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חמדת, אני נפעמת מהביקורת שלך. הספר מייד נכנס לרשימה ה"חייבים לקרוא".
דובי (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בהחלט ספר מעולה לא תמיד הרגשתי נוח בין הרמה הלא ישראלית הגבוהה לישראליות הנמוכה. יחד עם זאת נהניתי הן מקריאת הספר והן מהביקורת הרחבה שכתבת.
יעל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
גם אני ראיתי את הכתבה חתיכת פרומושיין עשו לו, לפטרובסקי הזה. אבל עושה רושם שמגיע לו, אז באמת שיהיה לו לבריאות ופרנסה טובה. אני בהחלט הסתקרנתי ומתכוונת לקרוא משהו שלו. חמדת- הביקורת היסודית שלך בהחלט תורמת!
חני (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בדיוק הכינו כתבה עליו בכרוץ 2,רצתי לחפש פרטים
ומצאתי בדיוק את הביקורת שחפשתי,תודה יקירתי.
יפעת (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
לא שאני כזו מבינה גדולה, אבל הפסל נראה לי מודרני, כזה שמנסה לחקות יצירות קלאסיות. העיבוד הגס נראה לי מכוון.
חמדת (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ענת -לא תתאכזבי .ותודה לכל האחרים .
ענת (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אני חייבת לקרא את הספר הזה!
כבר קראתי ביקורת אחת שעוררה את סקרנותי אבל עכשיו, עם השפם, אני רצה לקנות...
תודה לך.
חמדת (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לטוביה ,ונוריקוסאן- תודה והערכה .
חמדת (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לאפרתי ודולי -מעריכה ומוקירה .
חמדת (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לנעמה ולחלבי -תודות רבות
נעמה 38 (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
הידעת שהוא לא הראשון המקשר בין שפם לפרקטיקות מיניות אבל כרגיל עוררת את סקרנותי באשר ליכולות הכתיבה שלו, בזכת יכולת הכתיבה המשובחת שלך.
תודה לך.
חמדת (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לרחל ,יעל,רוזי וקוראת-תודה והערכה
חמדת (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
לעולם,אנקה ,ושיון שין -חן חן על התייחסותכם/ן.
שין שין (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה על ההמלצה. אכן קשה חווית ההגירה בגיל מבוגר, בישראל ובכל מקום. ישראל עוד מציעה סל קליטה ואולפן. דווקא אשתו נקלטה היטב כגרפיקאית מצליחה ובנו איש הייטק מבוסס. חבל שגורלו היה קשה יותר, אך מה לעשות התמחות בדירר היא לא בדיוק מטבע עובר לסוחר. מוטב מאוחר מלעולם לא...
אנקה (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
סינדרלה-רוקפלה. מחוה יפה מצידך לליאוניד. ראיתי את התוכנית עליו בטלויזיה. דווקא אהבתי. כאן בארץ אין סופר כמעט שהוא מיליונר. קשה להתפרנס מכתיבה בלבד.
עולם (לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
יצא לי פעם לפגוש בצה"ל פרופ' למתמטיקה ששמר בבודקה אכן, ניצול מקסימלי של כישורים...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ