ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 באוגוסט, 2012
ע"י עודף
ע"י עודף
בעמודים הראשונים עוד היססתי. נאבדתי בשטף הפרטים והמאורעות. ואז הדמויות התחילו לשוחח אחת עם השניה ונזכרתי, זה ספר של קורמאק מקארתי. את מאה וחמישים העמודים האחרונים של הספר קראתי בכפיפה אחת ובנשימה עצורה.
על פני השטח, הספרים של מקראתי עוסקים בגבריות. בגבר הישן והחדש, והמתח ביניהם. זה נכון, אבל זה לא הכל. אני חושב שמה שמעסיק יותר מכל את מקארתי זה הניסיון של החיים המודרניים להשליט סדר במה שהוא בבסיסו כאוס. החוקים והנורמות מתקיימים כל עוד לא מאיימים עליהם. בזמנים כאלה, כל תואר וחוויה יהיו מה שהם אמורים להיות- התבגרות תהיה קשה אבל לבטח תוביל מנקודה א', ילדות, לנקודה ב', נעורים. אהבה תהיה אינטימיות וכנות בין שני בני אדם, והיא תהיה פסגת השאיפות של כל אדם.
אלו הדברים שיתקיימו כשאין כאוס. לפני שהיו מכוניות ואקדחים, וכוחות שמנסים להשתית לאומיות על האדמה. ובזמן הביניים בין התקופות הללו, סוסים אציליים יעמדו על רגליהם האחוריות וילחמו.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
11 הקוראים שאהבו את הביקורת