ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 8 באוגוסט, 2012
ע"י פרפר1
ע"י פרפר1
זהו, צלחתי גם את הספר הזה, ובמאמץ רב כי יש לי בערך רק שעה וחצי ביום לקריאה ברכבת, ובכל זאת מדובר בכמעט 1000 עמודים, אבל... איזה ספר!
נחלק את הביקורת לשניים: לסיפור עצמו ולאופן בו הוא משפיע על הקורא, כלומר עלי.
הסיפור, ביסודו של דבר, הוא סיפור פשוט. אם מתווים את קווי העלילה שלו בראשי פרקים, אז אפשר לסכם אותו בלא יותר מכמה משפטים קצרים. הגדולה של הספר, או מדויק יותר - של הסופר, היא ביכולת לנתב את העלילה בגאוניות ולנתח לעומקי עומקים את נבכי הנפש של כלל המעורבים ואת מלוא המשמעויות של כל משפט שנאמר או כוונה שנרמזת. הפירוט והמורכבות של כל דמות בעלילה יכולים להחליף קורס במבוא לפסיכולוגיה...
זהו גם הספר השני של דוסטוייבסקי שאני קורא, אחרי החטא ועונשו, ואני חושב שהוא אפילו יותר מעמיק ויותר יסודי. נאומי הקטיגור והסניגור בסיום הספר הם מלאכת מחשבת של העלאת טיעונים, של ניסוח, של העמקה ופיוטיות, של מתח ודרמטיות.
מעבר לסיפור, נמצאת ההשלכה שלו על הקורא. הסופר מעלה בכשרון רב טיעונים פילוסופיים, אומנם לא מקוריים, אך כאלה שעיון והפנמה שלהם, יכולים בהחלט לטלטל את הדעות של הקורא בנושאים כמו אתיאיזם, יחסי דת ומדינה, רוע, מוסריות, חוק ומשפט ועוד. היו בהחלט קטעים בספר שלאחריהם מצאתי עצמי מהרהר ארוכות במשמעות הדברים.
בשלבים הראשונים של הספר לא יכולתי להימלט מהמחשבה שהדמויות אינן מציאותיות אלא יותר אליגוריות. נראה כאילו הסופר, בכדי להעלות טיעון, השתמש בדמות ושם בפיה את המונולוג הרצוי. אני לפחות מעולם לא פגשתי אנשים כמו אלה המתוארים בסיפור: יצריים, היסטריים, אכזריים, דעתנים, קיצוניים.
לסיכום, הספר מספק חווייה אינטלקטואלית ונפשית עמוקה. ממש מרגישים שנוגעים בפסגת הספרות והפרוזה. מומלץ בכל לב.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
