ביקורת ספרותית על האחים קרמאזוב (2011) - שני כרכים - ספריה לעם #651 מאת פיודור מיכאילוביץ דוסטויבסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 ביולי, 2012
ע"י עמיר


קצת כמו לצאת למסע ארוך ומופלא, איזה טרק אראונד אנאפורנה שכזה, מסע שחיכית לו זמן רב, ומומלץ להצטייד בהתאם, הרבה אהבה לספרות הרוסית, תבונה במידה ראויה, ולא תזיק גם קצת ענווה. זהו מסוג הספרים שמיד עם התחלת הקריאה, רציתי להתנתק באופן מוחלט מכל הסחת דעת אפשרית, לשקוע בו באופן מוחלט מראשיתו ועד סופו.
הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הרשים אותי באופן מיוחד. נזכרתי כי פעם קראתי שכאשר האזין שוברט לראשונה לתשיעית של בטהובן, הוא העיר משהו בסגנון איך אפשר לכתוב עוד מוזיקה אחרי יצירה כזו? זה בהחלט הרגיש לי כמו התשיעית של דוסטויבסקי, הרומן שכל סופר שיבוא אחריו יתכתב אתו, שירת הברבור של סופר ענק, של נפש גדולה. התחושה בספר היא שדוסטויבקי שופך את כל האמת הפנימית שלו, חושף בפנינו את נבכי נשמתו, וכל דמות בספר, בין הבזויה ביותר לבין הנעלה ביותר, מכילה קצת מרוחו של הסופר.
הרומן הוא למעשה שילוב של יצירה פילוסופית מעמיקה, עם דיונים ארוכים על מוסר, על טוב ורע, על החירות הרוחנית הלאו דווקא רצויה שנכפית על בני האדם המתרחקים מהאמונה, יחד עם טלנובלה סוערת, מלאה רגשות ויצרים, המתרחשת בקרב בני המעמד הגבוה של עיירה רוסית טיפוסית, ובמרכזה עומדת משפחת קרמאזוב. כפי שמציין עמינדב דיקמן באחרית דבר, דוסטויבסקי מצליח לשלב את הרעיונות הגבוהים באופן טבעי כחלק ממהות הדמויות ברומן, כאשר כל דמות מייצגת למעשה את המפגש בין הרעיונות הנעלים לבין תסבוכות המציאות.
החלק השני של הרומן, פחות מוצלח מהראשון לטעמי, אם כי גם הוא כולל לא מעט קטעים יפהפים. במהלך חלק זה, הופך הרומן למעין עלילה בלשית, אך להבדיל מהמקובל בתחום, דוסטויבסקי אינו מתעניין כל כך בפרטים הקטנים, אלא יותר מתענג על התעמקות אינסופית במורכבותן של הנפשות הפועלות. הדמויות הראשיות פועלות לרוב ללא סדר והגיון, ובמקרים רבים בניגוד לאינטרסים שלהם עצמם. המניע העיקרי הוא משהו שנע בין תשוקה חסרת מעצורים לגאוותנות בלתי נסבלת.
לצערי יש משהו שמעיב על יצירת המופת הזו, וזהו יחסו המחפיר והבלתי נסלח של דוסטויבסקי ליהודים. בלתי נסלח כי מדובר בסופר שמגלה רגישות מרשימה לסבלות בני האדם, אך המסקנה המתבקשת היא שעבורו העם שלנו לא נכלל עם שאר המין האנושי. גילויי האנטישמיות המרגיזים חוזרים במהלך הספר, אך יש קטע בלתי נסבל במיוחד, שבו הנערה ליזה, שבולטת בחוסר תבונתה, שואלת את אליושה קרמאזוב, שהוא הדמות הנעלה ביותר ברומן, האם היהודים באמת שוחטים ילדים קטנים, והוא משיב "לא יודע". אתה קורא את המלים וכל שנותר לך זה רק לדמיין את ההמונים יוצאים לעוד פוגרום.
זהו מסוג הספרים שאין מה להמליץ עליו. או שאתם נמנים על אלה שעבורם זהו ספר חובה, או שרומן רוסי ישן על דת ופילוסופיה זה הדבר האחרון שיעלה בדעתכם לקרוא. אם בכל זאת מישהו שוקל לקרוא לראשונה את דוסטויבסקי, לא בטוח שזהו הרומן אתו כדאי להתחיל.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיר (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה לך דולמוש אכן, הרבה נשמה והרבה נשמות תועות.
חני (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת עם נשמה לסופר עם נשמה גדולה, שמה ברשימת הקריאה שלי!
עמיר (לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה חלפה עם הרוח וברוכה הבאה :-)
חלפה עם הרוח (לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מדהימה!!!
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אנקה, המון תודה העניין עם האנטישמיות אכן כואב כל פעם מחדש, כי אם בארזים וכו'.
אנקה (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
עמיר, כתיבתך משובחת ונהדרת וכל משפט ומילה שלך תענוג לעיניים ולגלגלי המוח :) דוסטוייבסקי וכל ספר שלו, לטעמי, שווה קריאה. גם אם הנ"ל היה אנטישמי להחריד. כנראה ינק הרבה חלב אם רווי שינאה לעמנו. אוי ויש רבים כל כך כאלו, אבל כל פעם העובדה חובטת בנו בחוזקה בלב.
חובב ספרות (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אפרופו בטהובן... סיפור אמיתי ששמעתי: אדם אחד נטה למות, אם אני זוכר נכון בשוויץ וששאלו אותו מה תרצה לפני... הוא ענה - להאזין לתשיעית של בטהובן. האזנתי לה שוב בשבת וכנראה שיש בה משהו אלוהי בנוסף לכל הסופרלטיבים. ואגב, אני נמנה על אלה שעבורם זהו ספר חובה.
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
האמת היא שגם... אני צריך לקרוא בו שוב וגם ב 'האחים קרמזוב' שכן שניהם נחלת שנות ה-20 המוקדמות שלי ואל ספרים כאלה מוטב לחזור.
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
בן, קלעת הישר לטעמי הספר הזה אכן עורר בי רצון עז לקרוא שוב את "אידיוט".
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכל המככבים והמגיבים מצפה לקרוא עוד סקירות על הקרמאזובים :-)
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לעולם, שני החלקים מצוינים והעלילה בחלק השני אכן יותר קולחת, אבל החלק הראשון הרגיש לי כמו חוויה נשגבת וחד פעמית, ובחלק השני פחות. נכון שהיהודים הם לא מרכז העלילה, אבל קשה להתעלם מתחושת הכאב והאכזבה שעברה בי עם כל גילוי של שנאה. תודה על המחמאות.
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ליעל, עד כמה שידוע לי זוהי גם הדעה הרווחת היום ברוסיה. צריך לזכור שהיו גם סופרים רוסים גדולים באותה תקופה שלא היו אנטישמים. מדובר בליקוי רציני של דוסטויבסקי שרבים וטובים (לא רק יהודים) חקרו אותו. שמח שאהבת :-) אם נשאר לך רק רושם מעורפל מהספר, ממליץ בחום לקרוא שוב, במיוחד בתרגום של מירסקי.
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
לחמדת, לא חושב שמישהו יחלוק על העובדה שמדובר בסופר ענק. תודה על המחמאות.
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
עד כה... הכי אהבתי את "אידיוט" אבל עוד מחכה לי "הבעל הנצחי".
קוראת הכל (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה.
עולם (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת. קראתי את הספר לפני מספר חודשים וחשתי כמוך: גם לטעמי מדובר באחת מיצירות הספרות הגדולות ביותר שנכתבו אי-פעם. ההתייחסות ליהודים הפריעה גם לי, אבל לא עד כדי-כך שאפסיק לקרוא, מה גם שהיהודים בפירוש אינם במרכז יצירה זו. אישית, אהבתי את הכרך השני לא פחות מאשר את הראשון. הראשון מכיל יותר אלמנטים פילוסופיים-הגותיים, בעוד שבשני העלילה קולחת ביתר קלות.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אהבתי את הביקורת הזו. את הספר קראתי מזמן, נשאר לי ממנו רק רושם מעורפל. לגבי אנטישמיות - לדעתי אי אפשר להפריד יצירה מההשקפות שרווחו באותו זמן במקום בו נכתבה. אם המתואר לעיל היה נכתב היום זה היה אנטישמיות. אז זו היתה הדעה הרווחת, רע ככל שזה יהיה.
חמדת (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אכן הוא היא אנטישמי אבל סופר ענק ותרגום ענק של מירסקי .שותפה לדעתו של קליין . והביקורת טובה וממצה .
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
מסכים אתך בן מוטב לבלוע גלולת אנטישמיות מרה מאשר לוותר על רומן בלתי נשכח כמו זה. איזה ספרים של דוסטויבסקי אהבת במיוחד? תודה על המחמאות :-)
עמיר (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
תודה בלו בלו ספרות רוסית גדולה מתקשרת אצלי תמיד עם נילי מירסקי המופלאה, שעושה עבודה מרשימה במיוחד ברומן הזה.
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני מת על... ספרות רוסית בכלל ועל דוסטוייבסקי בפרט, אני מעדיף כותב מצויין שלא אוהב אותי מאשר כותב בינוני שמחבב אותי יותר. ביקורת מצויינת ואני שותף להמלצה.
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה! אני אוהבת ספרות רוסית בכלל, ואת דוסטוייבסקי בפרט.
מה שכתבת על האנטישמיות שלו מראה בדיוק עד כמה שנאת יהודים מעוורת את ההגיון והיא משהו רגשי שגם אנשים שלכאורה רגישים לאחרים יכולים לשנוא.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ