ביקורת ספרותית על האחים קרמאזוב - (שני כרכים) - ספריה לעם #651 מאת פיודור מיכאילוביץ דוסטויבסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 8 בפברואר, 2016
ע"י סוריקטה


איפשהו בשנות העשרים שלי החלטתי החלטה טיפשית, היא לא היתה היחידה, לעבור לקרוא ספרים באנגלית. אולי זו החלטה משלימה לנסיון מכיתה ג או ד להתחיל לכתוב בימין במקום בשמאל, נסיון שעל אף שהתמדתי בו איזה שבוע שבועיים נחל כשלון חד משמעי. על כל פנים, שפות אף פעם לא היו מהכישורים הבולטים שלי ולמרות שאני יודעת דקדוק, גם אנגלי, די טוב, היכולת שלי להשתמש בשפה זרה לצרכים שאינם טכניים היא לא מהמפורסמות. הספר הראשון שקראתי ככה, תוך שימוש אינטנסיבי במילון וקשר לא הדוק מידי עם העלילה, היה לוליטה. אחריו קראתי את האחים קרמאזוב. כיוון שאת שניהם לא הבנתי עד הסוף השעיתי את המיזם הזה למשך משהו כמו עשר שנים, עד להופעתו של הארי פוטר. שם, אגב, זה הלך יחסית מצויין, אם כי כשהופיע הסרט התבררו פתאום חלק מהפערים שבין הספר שאני קראתי לבין הספר ששאר האנשים מכירים.

הפעם אני חושבת שהבנתי.

כבר בהתחלה עלתה אצלי השאלה איך צריך להתייחס לספרות קלאסית. די ברור שאני קוראת את זה אחרת. מצד אחד זה לא ספר שזקוק לאישור שלי, אבל השאלה מה הוא אומר לי נמצאת כל הזמן קרוב לפני השטח. הרי אם הוא כבר לא אומר כלום הוא לא באמת קלאסי. ולחלק נכבד מהשאלות שהוא מעלה כבר התייחסנו, אנחנו, האנשים. את חלקן פתרנו ולאו דווקא באחת הדרכים שהוא מציע.

העלילה, בקיצור נמרץ, היא סביב הרצח של פיודור קרמאזוב, איש זקן (בן 55 במאה ה 19), אגואיסט, קצת מושחת אבל מאד מודע לעצמו, כשהגיבורים העיקריים והחשודים העיקריים הם שלושת בניו החוקיים ובן אחד שאינו חוקי.

דוסטוייבסקי הוא סופר של אנשים. כל דמות שלו מתוארת מכל הכיוונים. הצורה החיצונית וההתנהגות ומבע הפנים, גם אם זה מישהו שמגיח לרגע. וההתבוננות הזאת באנשים נעשית מנקודת מבט מוסרית. בעיקר המוסר הנוצרי. ואין אצלו חד מימדיות. כולם יכולים להיות גם קדושים וגם חוטאים למרות שלא תמיד זה בא לידי ביטוי המעשים. גם הכוונה, גם המחשבות, הכל נחשב.

בכלל, הדת היא נושא מרכזי בספר. ברוסיה, שמאז ימיו של פטר הגדול מתנדנדת בין נטיות פרו-מערביות לבין התכנסות לתוך הזהות הפרובסלאבית, זו שאלה מרכזית. דוסטוייבסקי היה שמרן. במדינה הוא ראה יסוד פגאני. יחד עם זה, אולי מפני שכתב את הספר הזה בסוף חייו, הוא שואל את השאלות הגדולות כמו איך לחיות ובשביל מה והוא שואל אותן בכנות, מוכן להציג באופן עמוק גם עקרונות שלא חי לפיהם. הוא מצליח לבטא גם אמונה, גם התלבטות וגם כפירה ולחקור באמת את הקשר ביניהם לבין המוסר ואת יכולת האדם לחיות עם האפשרויות השונות.

העיסוק שלו בחופש הבחירה, ביכולת או חוסר היכולת של האנשים לחיות עם אמביוולנטיות ועם צורך להכריע בהעדר חוקים מוחלטים כאילו מנבא את הדיקטטורות שעתידות לבוא על רוסיה.

אני חושבת שכוחו הגדול של הספר נובע מכך שהוא מציג את האדם קודם כל כישות מוסרית. לאו דווקא דתית אלא אוניברסלית.

זה לא ספר שקשה לקרוא אבל הוא מאד מאד ארוך ולכן גם הרשיתי לעצמי לדלג פה ושם, בעיקר על חלקים עלילתיים, כי העיקר מעניין וגם, עדיין, רלוונטי.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני כמובן התייחסתי לאחים קראמזוב .
סוריקטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, סנופקין.
סנופקין (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת נהדרת! נהניתי!
סוריקטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, רץ.
רץ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
סוריקטה - יופי של ביקורת - הקשר בין נפש האדם לעדפותיו הפוליטיות.
סוריקטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה, חני. גלית, לוליטה נכתב במקור באנגלית. אבל הבעיה היא לגמרי שלי. אני לא ממש יכולה לקרוא בשפה זרה. זו הופכת להיות מטלה.
גלית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הממ... אז פלא שזה לא היה כל כך מוצלח? אם לקרוא משהו לא בשפת המקור - אז עדיף בתרגום ישיר בלי תיווך באמצע ,(למרות שכך נהגו גדולי מחיי השפה העברית : גולדברג טשרניחובסקי ושות' תרגמו מרוסית - שהייתה מוכרת להם הרבה יותר מאשר האנגלית -את דיקנס, ארתור קונן דויל ואחרים.)
חני (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אותי שפה טכנית באנגלית מתישה לגמרי! כל ספר שמדבר על זכות ויכולת בחירה אני אוהב. ואהבתי גם את האימרה שהאדם הוא קודם כל ישות מוסרית ולאו דווקא דתית אלא אוניברסלית וזה כל כך נכון לטעמי,נדמה לי שעמיר הזכיר זאת מתישהו על הדיון שהוא פתח בכיתה ושאל מה אנחנו קודם..
סקירה יפה
סוריקטה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה רבה. גלית, כן. אנקה, כי הייתי בת תשע. מחשבות, למה להמשיך לנסות?
פואנטה© (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני מקווה שמאז הכישלון להפוך את הידיים, את שמאלית גאה, הרי כבר הוכח שהם כישרוניים מאוד ויש להם יכולת הבעה גבוהה (ואולי גם סבלנות לקרוא 1000 עמודי דוסטוייבסקי באנגלית).
גלית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לשם כיוונתי אנקה זה כנראה מסביר את הקשיים.
אנקה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כבר עדיף לקרוא את הספרים של דוסטויבסקי ברוסית, לא ? ולבסוף באמת הפכת לימנית ? למה היה לך הרצון להפוך את ידך הדומיננטית ?
גלית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
רגע קראת את לוליטה והאחים קראמזוב באנגלית?
שממית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
את יודעת על האחים קראמאזוב נאמר, שזה ספר שיש בו ה כ ל.
מחשבות (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודה על הסקירה. ההתרשמות שלי מדוסטוייבסקי קשה: הבנאדם מלהג עצמו לדעת, משעמם והקריאה בו היא עבודה ולא הנאה. קראתי את האידיוט שלו, את קרמזוב והמהמר. עכשיו אני עם החטא ועונשו. גם ספר זה, כמו אידיוט וקרמזוב, יזכה לקטילה מקיר לקיר.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ