ביקורת ספרותית על אהבתה של סלטנאת מאת שרה אהרוני
ספר בסדר

---

ספר מיוחד במינו.
הכתיבה נותנת לעיתים תחושה של בהילות ורצון להספיק, מה גם שאינה מצטיינת בכשרון רב. הסאגה מדלגת על פרקי חיים שלמים ומשאירה הרבה קצוות לא סגורים. אבל כל זה בטל בשישים אל מול עוצמתו של הסיפור האישי המתואר בו, ובייחוד נוכח העובדה שהוא אמיתי. התרבות הפרסית אומנם זרה לי ומציאות חייהם של יהודי פרס באמצע המאה ה- 20 אינה מוכרת באופן כללי ומהבחינה הזו ניתן ללמוד מעט, גם אם יש עומס מסויים. הפואנטה היא בסוף. הסוף הותיר אותי בתחושה של צער רב על חייה הטראגיים של הגיבורה, על חוסר המימוש העצמי ובעיקר על אובדן האהבה. מצאתי את עצמי משתומם אל מול יחסה של האם לבתה, אל מול האצילות של שני בני הזוג שלה.
הלקחים: יש אהבה והיא נדירה, כשהיא מגיעה - אל תאבד אותה, תפוס אותה בשתי ידיים. אחרת היא הולכת לאיבוד. מה לעשות, המציאות היא לא תמיד כמו בסרטים. גם אם זה אומר שצריך בדרך להתגבר על תרבות שבטית ומשפחתית. אפשר גם לא לעשות את זה, להתפשר, ואז לגמור כמו הגיבורה, עם עצב תמידי על האלטרנטיבה שאבדה.
בקיצור, לא ספרות גדולה, אבל סיפור חזק.

» ביקורות נוספות של פרפר1
» ביקורות נוספות על אהבתה של סלטנאת