ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון וים המפלצות - פרסי גקסון והאולימפיים #2 מאת ריק ריירדן
ספר טוב

---

אוקי, אז מה קרה אחרי שסיימתי את הספר?
מצאתי את עצמי לא פחות ולא יותר מהמומה לגמרי.
ולא בגלל שהספר מדהים או מצויין, למרת שאני מסכימה עם זה, אלא שהעלילה חלפה במהירות מרשימה למדי.
בהתחלה זה נראה כאילו הכל דחוס בבת אחת, הכל יותר מידי, ואז אני מבינה שהכל זה פשוט כלום, כלום כלום כלום, זאת סוג של אשליה כזאת, שנראה כאילו הספר הוא הרבה יותר עמודים ממה שהוא באמת אחרי שאתה מסיים איתו.
אבל הפעם הוא נראה הרבה יותר קצר, אחרי שמסתכלים על זה בסופו של דבר, מוזר.

אוקי, בכל מקרה, זה היה ספר מצוין. למרות שהיו כמה שאמרו שהוא היה יותר טוב מהראשון, אני עדיין חושבת שהראשון הוא הטוב ביותר.

אז למה נתתי לו ארבע כוכבים ולא חמש?
אני פשוט לא יודעת, אולי זה בגלל שקטעים משעממים צצים מפעם לפעם, אולי זה בגלל שמבחינתי תמיד הספר הראשון הוא טוב יותר, אולי זה אפילו בגלל שאני רגילה לאהוב את הספר הראשון הכי בסדרה.
אני חושבת שהספר ירד בערכו מהספר הראשון.
העלילה קצת ממוחזרת; המסע, המפלצות, האל שמופיע ועוזר.
אבל חוץ מזה, זה ספר מצויין.

אני לא יודעת למי להמליץ כבר כי נראה שכולם קראו אותו, אבוי!
בכל מקרה, ספר מצוין להמשך, ריק ריירדן עשה זאת שוב וחזר עם ספר המשך מרתק ומעניין, אומנם פחות טוב מקודמו, אבל עדין מדהים.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון וים המפלצות - פרסי גקסון והאולימפיים #2