ביקורת ספרותית על החשדות של מר ויצ'ר או הרצח בבית רוד היל מאת קייט סמרסקייל

---

הבלש ויצ'ר חושד כבר זמן מה בבתו של סמואל קנט כמי שרצחה את אחיה. אילו הייתה זו עלילה שהומצאה ממוחו הקודח של סופר זה או אחר, החשודה כבר הייתה מתפרצת בבכי בבית המשפט ומודה במעשה. לצערו של הבלש ויצ'ר , הוא אינו בלש דמיוני אלא דמות אמיתית. החשודה, מה לעשות, גם היא אמיתית ומסרבת להתיישר על פי תסריטים צפויים.
ויצ'ר יודע שמחיאות כפיים הוא כבר לא יקבל. וחבל.

ג'ונתן ויצ'ר השתייך לכוח הראשון שקם לסקוטלנד יארד הבריטי. על פי המצויין בספר עולה כי הבלשים דוברי האנגלית הראשונים מונו לתפקידם רק לאחר שהסופר אדגר אלן פו פרסם קובץ סיפורים בלשיים. לא להאמין אבל עד אז בלשים משטרתיים לא היו קיימים בכלל ( זו יכולה להיות הוכחה מעניינת שהספרות מעצבת את המציאות ולא ההיפך ). לנו למשל ברור שהסימן שהחשוד מותיר בזירה מנעליו נקרא "טביעת רגליים". בעת שהרצח בבית רוד היל התרחש לא היה להם שמץ של מושג איך לכנות זאת, וכל שוטר בחר במילים שונות לתאר את הסימן של סוליות הנעליים בגינה. עכשיו תוכלו להגיד: נו באמת, מה הבעיה לקרוא קצת ספרי בילוש וללמוד איך מכנים ראיות. אז זהו. גם הז'אנר הבלשי לא היה קיים.

העלילה מגוללת את הרצח בבית רוד היל שהתרחש בשנת 1860. באותה עת פרשת הרצח הייתה על תקן הספורט הלאומי. העיתונים לא הפסיקו לפרסם תיאוריות לגבי מה שקרה ולבקר את הבלשים שהופקדו על המקרה, אנשים מכל המדינה פיתחו תחביב לשלוח לעיתונים פתרונות והצעות משלהם לפענוח הרצח. גם הסופר צ'רלס דיקנס מצא זמן בין תלאות דיויד קופרפילד לדוריט הקטנה והצביע על שני אשמים לטענתו- אב המשפחה והמטפלת ( worng worng ).
שום דבר לא עזר. החשדות של ויצ'ר לא התבססו לידי חיוב בדין, עד אשר חמש שנים מאוחר יותר הרוצח מצא לנכון להתוודות.
אצל אגתה כריסטי זה לא היה קורה.

לגבי סגנון הרומן- מיוחד ושונה מכל רומן שקראתי. בניגוד לסיפורים אחרים שקראתי המבוססים על מקרה אמיתי, הסופרת לא נטלה לעצמה חירות יצירתית. להיפך. היא שמה לה למטרה לתאר את הפרשה קרוב ככל האפשר למה שידוע שהתרחש. לאורך העלילה משולבים ציטוטים מתוך דוחות משטרתיים, עדויות מתוך המשפט , כתבות מעיתונים, הערות של אנשים הקשורים לפרשה, תיאוריות שהופרחו באוויר ואיזה כיף-גם תמונות. ניתן לומר שהעלילה היא למעשה דיווח על מה שקרה.
יש מי שלא יאהב את הסגנון וימצא אותו טרחני, אני אהבתי אותו מאוד. מומלץ.

» ביקורות נוספות של סולנדרס
» ביקורות נוספות על החשדות של מר ויצ'ר או הרצח בבית רוד היל