ביקורת ספרותית על החשדות של מר ויצ'ר או הרצח בבית רוד היל מאת קייט סמרסקייל
ספר לא משהו

---

פרטי העלילה כפי שנכתבו בגב הספר נראו לי מאוד : "בלילה שקט באמצע המאה ה - 19 בלב ליבה של אנגליה הכפרית נחטף ילד בן שלוש ממיטתו...הרוצח לא הותיר אחריו עקבות... " .

המשטרה המקומית לא הצליחה להבין איך מבית סגור נחטף ילד ,והגיעה למסקנה שכנראה אחד או יותר מבני הבית הוא הרוצח.

העיתונים המקומיים חגגו על הסיפור - כל כתב הציע את פתרונו לקוראים תוך כדי שהוא מאשים את אבי המשפחה את המשרתות או את האחים והאחיות.
לאחר זמן מסוים נשלחה בקשה לסקוטלנד יארד ומר ויצ'ר מטובי הבלשים בתקופה ההיא נשלח לסייע לחקירה.
מר ויצ'ר פעל בהרבה מקרים כפוליגרף ,אם הנחקר מצמץ מספר פעמים או תנועות שפתיו ושאר הבעות פניו נראו לו חשודות לא היסס להכריז שמצא את הנאשם.
ואכן מייד כשהגיע לאיזור הוא מצא שאחות הנרצח חשודה בעיניו ופעל למעצרה.הוא הצליח להשליך אותה לכלא לשבוע וקיווה שהזמן יגרום לה להתרכך ולהודות באשמה.
לצערו זה לא קרה והנערה שוחררה .העיתונאים שלא אהבו את הגישה הזאת בנוסף לכך שהוא לא "זרם" עם הרעינות שלהם בקשר לרוצח "האמיתי" צלבו אותו ללא רחם.
מצבו היה כ"כ גרוע שהוא החל לתת ספק בשיטותיו ולבסוף ביקש לצאת לפנסיה מוקדמת .

לאחר כחמש שנים הרוצח מלווה בכומר קתולי מתוודה על מעשהו.העיתונות נזכרת בכל הסיפור ומתחילה להעלות באוב את הסיפור וכמובן מי הרוצח ולמה זה לא יכול להיות מי שהתוודה ומה פתאום כומר קתולי (ולא מהכנסייה האנגליקנית) בוחש בקלחת.

הארכתי מעט בסיפור כי אני לא רוצה שמישהו בטעות יאלץ לקרוא את הספר.כמות הפרטים המיותרים שהמחברת שוזרת היא מדהימה,אני אתן דוגמא.

לאחר שפסק את דינה למוות הייתי מצפה שלא אקרא יותר על השופט,מתברר שלמחברת היה חשוב מאוד לספר ש : " הוא נפרד מאשתו עקר לבית על גדות הקולן באקסס,הוא נהג להוציא את 3 כלביו לטיול ליד הנהר ולהאכיל את דגי הטרוטה.למרות שבצעירותו אהב לדוג ,הוא פיתח חיבה כה גדולה לדגים עד שאסר לדוג במים שלו.וב - 1872 החל לסבול מנדודי שינה,משכחה ומדיכאון וירה בעצמו בלב באקדח".

הסופרת מתארת בפירוט כמעט כל דעה שנכתבה בעיתונות באותו זמן - ספרים שנכתבו על המעשה או שהושפעו מהרצח.

בקיצור ,לעניות דעתי האנשים שהספר מתאים להם הם אנשים שמתעניינים בהתפתחות החוק הפלילי ,אנשים שמתעניינים בתיאור מעשים פלילים דרך העיתונות והשפעת תיאורים אלו על הציבור ועל החוקרים בפרשה או אנשים שמסוגלים לדלג שורות כאשר הם מחליטים שהן לא
רלווניטיות להבנת הסיפור (כמוני).

לסיום אני אוסיף שורה מגב הספר שתיאורה הוא הפוך ממה שבאמת קורה בספר "...משכילה להפיח רוח חיים בפרשה בת 150 שנה ..." .

http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=367

» ביקורות נוספות של הנסיך הקטן
» ביקורות נוספות על החשדות של מר ויצ'ר או הרצח בבית רוד היל