ביקורת ספרותית על השתקפויות מאת אלינור בייקר

---

משהו תמיד מתפספס לי עם ספרים שמוגדרים כרומנטיים. אני אף פעם לא מאבדת תקווה וכמעט כל פעם נופלת בפח. מזל שמרביתם נרכשים בחנות יד שניה במחיר מוזל, כך שיותר נוח לי להעיף את הספר מהבית בלי תחושה שהספר מקבל את אותו יחס כמו שקית זבל אחרי הבישולים יום חמישי. בי נשבעתי, אני מתחילה את הקריאה במוד הנכון עם רצון להתענג על עלילה קיטשית אך כייפית, אי הבנות למינהן, קשיים ושאר עניינים עד לסוף המיוחל, אבל איכשהו עוד ברבע הראשון של הספר אני מרגישה שהעלילה המבטיחה פשוט לא מקיימת. איזה רומנטיקה ואיזה נעליים. בתמורה לכוונות הטובות שלי אני מקבלת ערימת גיבובים מביכה, דמויות נשיות מהסוג שלא הייתי רוצה להיות חברה שלהן או אפילו לחלוק איתן מעלית, ודמויות גבריות שאם היה יוצא לי להיתקל בהם ברחוב במקום להושיט יד ולסדר מהר את השיער, הייתי ממהרת להתחבא מאחורי מתקן מחזורית. בקיצור אכזבה רבתית. עם כל הכבוד כמה פעמים בחורה יכולה לקרוא את "גאווה ודיעה קדומה"?! אני יודעת שיש כאלה שיקפצו ויגידו שאינסוף פעמים, ואני מסכימה אבל מה עם קצת גיוון? החלק הכי מוזר שדווקא עם סרטים רומנטיים כמעט אין לי בעיה, אולי בגלל שבסרט נחסכים ממני כל התיאורים שהסופרת חושבת שאני חייבת לדעת. כל ההקדמה הזו נכתבה רק כדי להגיד שאני ממליצה בחום על "השתקפויות", שגם אותו מצאתי בחנות יד שניה. הפעם הראשונה שקראתי אותו הייתה ממש מזמן וזכרתי אותו לטובה, לכן גם שמחתי למצוא אותו במפתיע כי לדעתי אין יותר מידי עותקים שלו שמסתובבים בארץ. בלי ספוילרים, רק אציין שהעלילה מתמקדת בליז ברגן שנאבקת במחלת הסרטן במשך תקופה ארוכה ונפגשת בבית ידידים בצ'רלס אשטון המציע לה להינשא לו חרף מחלתה. הנישואים שמבוססים על אימון וחברות הופכים כמובן לאהבה רומנטית. כל זה כתוב נהדר ובאופן שמכבד את קהל הקוראים, או אם נהיה מציאותיים את קהל הקוראות. למען האמת לדעתי מספיק לראות שהספר יצא בהוצאת כרם כדי לדעת שמדובר בספר איכותי. למיטב ידיעתי זה הספר היחידי של הסופרת שתורגם משפת המקור באפריקאנס, ולא נראה לי שאפשר למצוא אחרים שלה מתורגמים אפילו לאנגלית וחבל מאוד. אגב, אני מניחה שיש כאלה שקצת צרם להם שהגדרתי את ספרה של ג'ין אוסטן כספר רומנטי. בעבר התנגדתי לאבחנה הזו וראיתי בה אפילו עלבון, אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שמבחינה טכנית זו ההגדרה הכי מדויקת עבורו, והדבר רק מוכיח שספרות רומנטית היא לא בהכרח ספרות זבל. הז'אנר הזה יכול להיות קלאסי שכתוב באופן שלסופרים אחרים בני ימינו נשאר רק לקנא ולקוות שיש בהם לפחות שמץ מהכישרון שהיה לאוסטן.

» ביקורות נוספות של סולנדרס
» ביקורות נוספות על השתקפויות