“הספר הנהדר הזה הוא יצירה פוליפונית מונומנטלית. פוליפוניה, מונח השאוב מתחום המוסיקה, היא רב קוליות, יצירה המשלבת שני קולות או יותר. לכל קול יש ביטוי עצמאי חשוב כמעט באותה מידה וההרכב יוצר את הרבגוניות ואת הרבדים של היצירה. בניגוד ליצירות פוליפוניות מסוג הראשומון, שבהן כל קול מייצר זווית ראיה שונה ואף הפוכה, והקולות המספרים מציגים אמיתות שונות הסותרות זו את זו, באישה בלבן הקולות משלימים זה את זה”

“זה לא ספר מתח בלשי שגרתי. אמנם יש במרכזו תעלומה שנחקרת ולאט לאט שכבות נוספות המרכיבות אותה מתגלות בדרך לפתרון שבסוף, אבל הוא יותר כמו טלנובלה סוערת עם דרמה ורומנטיקה ומסתורין. טלנובלה אשר בנוסף לריגוש הרב שהסבה לי, היוותה עבורי מן מסמך נדיר שבאמצעותו ניתן להציץ על החיים במאה ה-19 מנקודת מבטו ומעדותו של אדם אשר חי בעצמו באותה תקופה הנראית כמו חלק רחוק ונושן בהיסטוריה, הלוא הוא וילקי קולינס, הסופר ש”

“זה מוזר שהמילה הראשונה שעולה בראש כאשר אני חושב איך לתאר את הספר הזה היא מרענן. מוזר כי זה ספר בן יותר ממאה וחמישים שנה שנכתב באנגליה הויקטוריאנית עם הגינונים הטרחניים והכבוד האנגלי , זה אמור להיות הכל חוץ ממרענן. זהו רומן מתח. יש הטוענים כי הוא אבי ספרות הבלש , יש אשר יגידו כי אדגר אלן פו עשה זאת לפניו ואין זה משנה כי הספר אכן מותח וטוב אפילו עם הדיאלוגים האנגליים לעייפה. לפני שנתיים ניסיתי ס”

“בנערותי, אי שם בסבנטיז, צ׳רלס דיקנס היה ממושאי הערצתי ובמיוחד ספרו ״אוליבר טוויסט״ שהשפיע עלי עמוקות ואני מניח שקראתיו לפחות ארבע פעמים כבר אז... על וילקי קולינס שהיה חברו, עמיתו ולעיתים אף שותפו לכתיבת יצירה או שתיים, מעולם לא שמעתי עד שקניתי את ספרו ״האישה בלבן״ עת או בסמוך ליציאת התרגום העברי המחודש בשנת 2007. וגם אז אני מניח שרכשתי את הספר עקב המלצה שקיבלתי בחנות הספרים מבלי לדעת איזה אוצר ספר”

“הספר הנהדר הזה הוא יצירה פוליפונית מונומנטלית. פוליפוניה, מונח השאוב מתחום המוסיקה, היא רב קוליות, יצירה המשלבת שני קולות או יותר. לכל קול יש ביטוי עצמאי חשוב כמעט באותה מידה וההרכב יוצר את הרבגוניות ואת הרבדים של היצירה. בניגוד ליצירות פוליפוניות מסוג הראשומון, שבהן כל קול מייצר זווית ראיה שונה ואף הפוכה, והקולות המספרים מציגים אמיתות שונות הסותרות זו את זו, באישה בלבן הקולות משלימים זה את זה”

“זה לא ספר מתח בלשי שגרתי. אמנם יש במרכזו תעלומה שנחקרת ולאט לאט שכבות נוספות המרכיבות אותה מתגלות בדרך לפתרון שבסוף, אבל הוא יותר כמו טלנובלה סוערת עם דרמה ורומנטיקה ומסתורין. טלנובלה אשר בנוסף לריגוש הרב שהסבה לי, היוותה עבורי מן מסמך נדיר שבאמצעותו ניתן להציץ על החיים במאה ה-19 מנקודת מבטו ומעדותו של אדם אשר חי בעצמו באותה תקופה הנראית כמו חלק רחוק ונושן בהיסטוריה, הלוא הוא וילקי קולינס, הסופר ש”

“זה מוזר שהמילה הראשונה שעולה בראש כאשר אני חושב איך לתאר את הספר הזה היא מרענן. מוזר כי זה ספר בן יותר ממאה וחמישים שנה שנכתב באנגליה הויקטוריאנית עם הגינונים הטרחניים והכבוד האנגלי , זה אמור להיות הכל חוץ ממרענן. זהו רומן מתח. יש הטוענים כי הוא אבי ספרות הבלש , יש אשר יגידו כי אדגר אלן פו עשה זאת לפניו ואין זה משנה כי הספר אכן מותח וטוב אפילו עם הדיאלוגים האנגליים לעייפה. לפני שנתיים ניסיתי ס”

“בנערותי, אי שם בסבנטיז, צ׳רלס דיקנס היה ממושאי הערצתי ובמיוחד ספרו ״אוליבר טוויסט״ שהשפיע עלי עמוקות ואני מניח שקראתיו לפחות ארבע פעמים כבר אז... על וילקי קולינס שהיה חברו, עמיתו ולעיתים אף שותפו לכתיבת יצירה או שתיים, מעולם לא שמעתי עד שקניתי את ספרו ״האישה בלבן״ עת או בסמוך ליציאת התרגום העברי המחודש בשנת 2007. וגם אז אני מניח שרכשתי את הספר עקב המלצה שקיבלתי בחנות הספרים מבלי לדעת איזה אוצר ספר”