ביקורת ספרותית על שידוך חלומי מאת קרטיס סיטנפלד

---

איזו אכזבה! למה לקחת ספר קלאסי אהוב ולהרוס אותו ככה? אולי זו מחשבה תמימה מצדי, אבל אני מאמינה שכאשר כותבים גרסה מודרנית לסיפור קלאסי( במיוחד אם באמת אבל באמת אוהבים אותו) , העלילה המחודשת חייבת לכבד את העלילה המקורית, וגם אם נדרשים שינויים כדי להתאים את העלילה לתקופה המודרנית, חייבת להתקיים זיקה חזקה בין הגרסאות. אולי אני טועה אבל עושה רושם שסיטנפלד לא מחבבת במיוחד את "גאווה ודעה קדומה" כי אחרת איך אפשר להסביר את הבחירה שלה לשנות באופן כל כך מהותי וגורף את מאפייני הדמויות והקשרים ביניהם? נראה שמבחינתה ברגע שהיא קראה לדמויות בשמות של הדמויות המקוריות- היא עשתה את שלה. בעיני אין שום קסם או שנינות בספר הנוכחי, שלא לדבר שהקשר בין דארסי לאליזבת הוא שעמום אחד גדול.
עיקר הביקורת שלי טמונה ברעיון הסופרת עשתה שימוש בעלילה המקורית, מתוך מחשבה שאם היא תבסס את "שידוך חלומי" על קלאסיקה שצברה לעצמה המוני מעריצים ברחבי העולם ( ובצדק), הספר יעורר תשומת לב רבה, ואותם מעריצים ימהרו לקרוא את הגרסה שלה( תוך התעלמות מוחלטת מהרעיון שהם אהבו את המקור מסיבות מסוימות שמהן היא התעלמה בבוטות).
אני רק מקווה שסטינפלד לא תחליט לעשות גרסה לספרי אוסטן, אחרת "אמה" עלולה עוד להפוך לשדכנית מזדקנת חסרת שיניים שמעשנת בשרשרת ומאוהבת בסתר במר נייטלי סוחר הנשק.

» ביקורות נוספות של סולנדרס
» ביקורות נוספות על שידוך חלומי