“הבלש ויצ'ר חושד כבר זמן מה בבתו של סמואל קנט כמי שרצחה את אחיה. אילו הייתה זו עלילה שהומצאה ממוחו הקודח של סופר זה או אחר, החשודה כבר הייתה מתפרצת בבכי בבית המשפט ומודה במעשה. לצערו של הבלש ויצ'ר , הוא אינו בלש דמיוני אלא דמות אמיתית. החשודה, מה לעשות, גם היא אמיתית ומסרבת להתיישר על פי תסריטים צפויים. ויצ'ר יודע שמחיאות כפיים הוא כבר לא יקבל. וחב”

“ספר משעמם ומייגע ביותר. קראתי אותו ברפרוף. הוא בלתי אפשרי לקריאה רציפה. זה למעשה אינו סיפור, אלא דיווח יבש ומפורט יתר על המידה. בכל דף מופיעים עשרות שמות של אנשים ובעלי תפקידים, שמות של מקומות וציטוטים של מכתבים או קטעי עיתונות. ספר מיותר מאין כמוהו.”

“פרטי העלילה כפי שנכתבו בגב הספר נראו לי מאוד : "בלילה שקט באמצע המאה ה - 19 בלב ליבה של אנגליה הכפרית נחטף ילד בן שלוש ממיטתו...הרוצח לא הותיר אחריו עקבות... " . המשטרה המקומית לא הצליחה להבין איך מבית סגור נחטף ילד ,והגיעה למסקנה שכנראה אחד או יותר מבני הבית הוא הרוצח. העיתונים המקומיים חגגו על הסיפור - כל כתב הציע את פתרונו לקוראים תוך כדי שהוא מאשים את אבי המשפחה את המשרתות או את האחים”

“במילה אחת - הונאה. בשלוש מילים - הונאה של ממש. מדובר בספר עיון במסווה (ואני עומדת על הביטוי - במסווה) של ספר מתח. העטיפה האחורית היא ממש רמאות, ומציירת תמונה כאילו מדובר במותחן בלשי. אבל כשמתחלים לקרוא מבינים איזו נפילה זו. מדובר בשחזור היסטורי טרחני, איטי וארוך של פרשיית רצח עתיקה. לנו בישראל לא חסרות פרשיות כאלה, לצערי, אבל את מי מעניין משהו שקרה באנגליה לפני מאה ומשהו שנה? יש תיאורים פיזיי”

“הבלש ויצ'ר חושד כבר זמן מה בבתו של סמואל קנט כמי שרצחה את אחיה. אילו הייתה זו עלילה שהומצאה ממוחו הקודח של סופר זה או אחר, החשודה כבר הייתה מתפרצת בבכי בבית המשפט ומודה במעשה. לצערו של הבלש ויצ'ר , הוא אינו בלש דמיוני אלא דמות אמיתית. החשודה, מה לעשות, גם היא אמיתית ומסרבת להתיישר על פי תסריטים צפויים. ויצ'ר יודע שמחיאות כפיים הוא כבר לא יקבל. וחב”

“ספר משעמם ומייגע ביותר. קראתי אותו ברפרוף. הוא בלתי אפשרי לקריאה רציפה. זה למעשה אינו סיפור, אלא דיווח יבש ומפורט יתר על המידה. בכל דף מופיעים עשרות שמות של אנשים ובעלי תפקידים, שמות של מקומות וציטוטים של מכתבים או קטעי עיתונות. ספר מיותר מאין כמוהו.”

“פרטי העלילה כפי שנכתבו בגב הספר נראו לי מאוד : "בלילה שקט באמצע המאה ה - 19 בלב ליבה של אנגליה הכפרית נחטף ילד בן שלוש ממיטתו...הרוצח לא הותיר אחריו עקבות... " . המשטרה המקומית לא הצליחה להבין איך מבית סגור נחטף ילד ,והגיעה למסקנה שכנראה אחד או יותר מבני הבית הוא הרוצח. העיתונים המקומיים חגגו על הסיפור - כל כתב הציע את פתרונו לקוראים תוך כדי שהוא מאשים את אבי המשפחה את המשרתות או את האחים”

“במילה אחת - הונאה. בשלוש מילים - הונאה של ממש. מדובר בספר עיון במסווה (ואני עומדת על הביטוי - במסווה) של ספר מתח. העטיפה האחורית היא ממש רמאות, ומציירת תמונה כאילו מדובר במותחן בלשי. אבל כשמתחלים לקרוא מבינים איזו נפילה זו. מדובר בשחזור היסטורי טרחני, איטי וארוך של פרשיית רצח עתיקה. לנו בישראל לא חסרות פרשיות כאלה, לצערי, אבל את מי מעניין משהו שקרה באנגליה לפני מאה ומשהו שנה? יש תיאורים פיזיי”