ביקורת ספרותית על זכרון דברים - הוצאה מחודשת מאת יעקב שבתאי
ספר מעולה

---

הינה ביקורת ראשונה שלי שבתוכה אני נאלץ להפריד הפרדה ברורה בין החיבור שלי לספר לאיכותו.

אם להודות על האמת, הקריאה היתה רק לחלקים מהנה באמת. וכשחשבתי לעצמי; נו אז הספר הזה היה טוב או לא?
אז בעצם חשבתי מחדש על הקריטריונים שלי לספר טוב.

הספר הוא אוקיינוס עצום של דמויות והתרחשויות. צריך להיזהר לא להאבד בתוכו. צריך לזכור את השמות כי הם כן חוזרים. העלילה מתפצלת ולמרות זאת לא מופרדת באופן ברור. יש זרימה בלתי פוסקת.
אז האם העלילה מספקת תחושת הזדהות עמוקה? - אולי; אבל לא ברמה של הזדהות עם "גיבור"; ובטח שלא עם "מודל לחיקוי". גם לא ממש דמויות שדומות לנו. כי הן מאוד ספציפיות ויש להן אופי מאוד מוגדר.
לעומת זאת- הן מאוד ראליסטיות- מאוד מהעולם הזה. וגם ההתרחשויות הן לא "גדולות מהחיים" אלא מתוך החיים. מתוך החיים "חסרי המשמעות".

אז האם כל חוסר התכלית של גולדמן ריגשה אותי? לא ממש. ואפילו לא רדיפת השמלות האובססיבית של צ'זאר. וגם לא האדישות של ישראל.
אבל העובדה שלא התרגשתי מכל אלו לא אומרת שלא קיבלתי הרבה מהספר. היא רק אומרת שהשקפתי על העלילה מהצד וברוגע.

גם כשכבר יש התרחשות דרמטית כלשהיא היא מוזכרת כדרך אגב. וכשאחת הדמויות (בלי ספויילרים על למה ואיך)- מתחילה לבכות- זה כבר אירוע שיא! (מבחינה רגשית).

אז מה בעצם הסיבה לדרוג הגבוהה? קודם כל יופי השפה- שהיא גם מובנת וגם מורכבת. משפטים עצומים שלא קורסים.
היכולת לאזכר את הפרטים הכי קטנים על דמויות משניות ולהפוך אותם לחלק מהאוקיינוס- כדי ליצור אחידות.
העובדה שאפילו כשאין פרקים ואין הפסקות- יש מבנה ברור ליצירה.
אלו פרטים טכניים שהם באמת מרשמים ואפשר בהחלט להנות מהם.

אבל מעבר לזה, הספר כן עושה משהו. ואם כבר אמרתי שהוא לא מרגש אז מה כן בכל זאת?

הוא נותן תמונה של חיים רגילים- כמו שהם. ונותן לך להחליט- מה יפה בהם? מה מביך? האם חייבים להיות חלק מהחיים השגרתיים?..

» ביקורות נוספות של טל
» ביקורות נוספות על זכרון דברים - הוצאה מחודשת