ביקורת ספרותית על נוטות החסד מאת ג'ונתן ליטל
ספר מעולה

---

איזה ספר מדהים!
קראתי אותו פעם שניה השבוע בתוך יומיים סיימתי לקרוא, פשוט מרתק.
הקריאה החוזרת באה בעקבות השכיחה , פשוט לא זכרתי פרטים מסויימים, וקריאת הביקורות במיוחד של אנקה, הביאה לי את הרצון, להזכר בכל אותם פרטים שקראתי, דילגתי עליהם, מבלי לתת להם תשומת לב מספיקה.
כאמור סיימתי את הספר אתמול, ושוב הוא זעזע אותי כמו בפעם הראשונה.
הקריאה השניה פשוט פקחה לי את העיניים להבנה יותר מעמיקה של כל הרומן הזה ולהבנתם של תובנות שעד כה פשוט לא נתתי את דעתי אליהן.
התובנה הראשונה, ואשר אין לי הוכחה לגביה, אבל יש לי חשד עמוק שאת כל הפרשה שבה מקס מבקר בבית אחותו בפומרניה, הסופר פשוט היה בטריפ של LSD , אחרת, אינני מבין כיצד תיאורים מהסוג שהוא מביא, יכולים לעלות בדעתו של אדם נורמלי !
האם קיימת אפשרות אחרת להסביר את ירידתו של מקס לשאול של דנטה? אינני מוצא הסבר אחר!
לא רק שכל התיאור של מעשיו והתנהגותו של מקס היא יוצאת מגדר הנורמל, היא פשוט מטורפת .
אינני יכול להבין מצב שבו אדם נימצא ומתנהג כאילו הוא חי בתוך התת- מודע שלו, ובו בזמן מתנהג עם אנשים אחרים באופן נורמלי, אדם לא יכול ל״שחק״ כך בין המודע לתת מודע, רק אדם תחת השפעת סמים פסיכוטיים , אבל גם אז הוא חייב להיות מלווה באדם כדי שישמור עליו שלא יגנב לגמרי.
תובנה נוספת נוגעת ברצח הוריו, יכול לקרות שאדם יעשה מעשים מבלי שיהיה מודע למעשיו, או שיעשה דברים ולאחר מכן ימחוק אותם כאילו לא עשם, או אפילו לא היה נוכח במקום.!
סיפורו של מקס, בכללותו , הוא סיפור של אדם נוורוטי, אנטי חברתי, ועוד תכונות שבשבילם הוא היה צריך למצוא את מקומו בבית משוגעים, אבל , באס אס כנראה רב האנשים היו מסוג זה, אולי צריך לקרוא להם חיות אדם, אבל זה פשוט יהיה לדבר על החיות לא יפה, הם לא מגיעות לדרגות שיגעון רצחני כמו זאת שהגיעו אליהם רוצחי האס אס.
הפרק בנוגע לחיסולם או אי חיסולם של יהודי הרי הקווקז, הוא פרק מדהים מבחינת עומק התיאור של דרגת הטירוף אליה הגיע הנאציזם. כשקוראים את הדברים, וזאת מבלי לעשות הבחנה בין יהודים ללא יהודים, אנו רק מתקרבים להבנת רמת הטירוף של תורת הגזע, מצד אחד ומצד שני לרמת הטירוף של הפרטים ששירתו את מנגנון ההשמדה. אנו רואים התמכרות של פרטים במנגנון להשמדה, לרצח, לחיסול,( מחק את המיותר), ובעצם, אנשי המנגנון, נתפסו בשרשרת, ונסחפו עמה למעמקי הגיהינום .
הם פשוט חדלו לחשוב על היהודים כבני אדם, ותפסו אותם כיצורים שיש פשוט להשמידם, מתוך פחד וחשש שאם הם עצמם לא יעשו זאת להם, היהודים יעשו זאת לגרמנים. זה נתפס בעיניהם לקרב לחיים ולמוות, ולכן הם גם קיבלו אותות גבורה כאילו השתתפו בקרב אמיתי! ואת זה הבין מקס, ולכן גם ניסה להכניס מקל בין גלגלי מכונת הרצח.
ראינו נסיונות אחרים של מקס לחבל במכונה, או לפחות להאט את מהלכה, בניסיונות שלו להגדיל את מנות המזון לעבדי מכונת ההשמדה, ובניסיונות שלו להיטיב בתנאיהם של אנשי מחנה אושוויץ שיצאו לצעדות המוות.
לסיכום, מקס, הוא יציר אנושי, שנע בין רגעים ששולט בו הטירוף, וברגעים אחרים הוא משתדל להיות אדם נורמטיבי, אבל בסופו של הסיפור......
ספר חובה, עינוי חובה לכל הרוצים להכיר אספקטים לא ידועים, או ידועים מעט של השואה.
מומלץ אבל לא לכל אחד!

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על נוטות החסד