הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 באוגוסט, 2013
ע"י ליאור
ע"י ליאור
במאי 1990, עמדתי על מישור מואר בשמש מסנוורת. היה שקט.
מולי, במרחק של חצי קילומטר, עמדה הפירמידה הגדולה של גיזה.
אחרי דקות ארוכות של בהייה מוקסמת, קלטתי שאני לא נושם.
נשימתי נעתקה.
ביולי 1980, באחד הלילות, נשארתי עם ע' בבריכה של הקיבוץ, הרבה אחרי שכולם הלכו.
כמעט לא דיברנו, בעיקר הסתכלנו ושחינו במעגלים. בסביבות חצות וחצי היא הורידה את החלק העליון של הביקיני ונצמדה אלי.
בשש וחצי בבוקר שמתי לב שאני לא נושם.
נשימתי נעתקה.
ביוני 1990, אחרי לילה מטורף ובוקר של טיפוס בשלג פראי, עמדתי על פסגת האנאפורנה בנפאל. כמו אחרי כל סערה
האוויר היה בהיר. למולי, למרחק של מאות קילומטרים, נשקפו מישורי האינדוס. האנאפורנה כל כך גבוה, שקצת מתחתי טסו מטוסי נוסעים. אחרי שלוש שעות, שמתי לב שאני לא נושם.
נשימתי נעתקה.
באחד מלילות אוגוסט 1987, חודש אחרי סיום מסלול, יצאנו לחפש טרף. מצאנו. הסתערנו. הרגנו.
חזרנו אחרי כן אחורה. שלושה אנשי "אמל" שיעיים, עם חגורים וקלצ'ניקובים שכבו שם. האנשים הראשונים שהרגנו.
עמדנו שקטים והבטנו. אחרי דקות ארוכות קלטתי שאני לא נושם.
נשימתי נעתקה.
בסוף הקיץ של 2013 קראתי את "נוטות החסד". כאשר סיימתי את 927 העמודים, שמתי לב שאני לא נושם.
נשימתי נעתקה.
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שוער הלילה
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כתבת נהדר.
קצר אך עשיר כל כך, ומדוייק ופולח.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
מעולה.
|
|
|
גוטי
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
ליאור, זוהי אחת הביקורות הטובות ביותר שקראתי באתר אי פעם!! אמוציונאלי ומקורי מאוד.
|
|
|
רונית
(לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
וואו... איזה ביקורת.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים)
החיים שלך מעניינים, אה? לדעתי, לרוב האנשים אין כל הרבה "אני לא נושמים"
|
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים)
|
|
|
נעמה 38
(לפני 12 שנים)
יכולת השכנוע שלך מפחידה
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים)
סקירה מעניינת וואו אבל 927 דפים לשמור על התרגשות שכזו שאפו...
|
|
|
נינה
(לפני 12 שנים)
זה קרה לי עם "התערבות אלוהית" של אליה סולימאן.
|
|
|
(לפני 12 שנים)
נהדרת ונפלאה הביקורת... מרתק ומצמרר הספר....
|
|
|
(לפני 12 שנים)
|
|
|
(לפני 12 שנים)
|
|
|
סוריקטה
(לפני 12 שנים)
גם שלי
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
